עטרת זקנים על שולחן ערוך אורח חיים תקצ״ז

מהדורה: ספר מגיני ארץ: שלחן ערוך. למברג, תרנ"ג

מקור שולחן ערוך, אורח חיים תקצ״ז
1 אם מותר להתענו' בראש השנה. ובו ג סעיפים: אוכלים ושותים ושמחים ואין מתענין בר"ה ולא בשב' שובה אמנם לא יאכלו כל שבעם למען לא יקלו ראשם ותהיה יראת ה' על פניהם:
2 יש מקומו' שקבלה בידם שכל מי שרגיל להתענו' בראש השנה ומשנה רגילתו ואינו מתענה אינו משלים שנתו: הגה ומי שאינו ירא לנפשו א"צ להתענות כל ימיו כל בו ומנהגים רק צריך התרה כמו שאר נדר. כל בו:
3 המתענה פעם אחת בראש השנה תעני' חלום אם היה ביום ראשון צריך להתענו' שני הימים כל ימיו ואם היה ביום שני יתענה כל ימיו יום שני בלבד: הגה וא"צ למיתב תענית לתעניתו דהא יש אומרים דמצוה להתענות בר"ה תה"ד סי' רמ"ה וא"א עננו בר"ה כמו שא"א ביו"כ הגהות מנהגים:
פירוש עטרת זקנים על שולחן ערוך אורח חיים תקצ״ז
1 ואין מתענין בר"ה דכתיב בנחמיה סי' א' ויבא עזרא וגו' מן האור עד חצי היום ואותו יום ר"ה הי' ואח"כ אמר אכלו משמנים וגו' מכאן נ"ל דמותר להתענות בר"ה ולהתפלל עד חצות אע"ג דבשבת ושאר י"ט אסור כנ"ל:
2 למען לא יקילו ראשם ויש מ"ש שלא לאכול דגים בר"ה כדי למעט תאות אנושי במקצת דבר המסוים ויזכור יום הדין ולא יבא לידי קלות ראש מהרש"ל בשם זקינו ובענין שינה אם מותר יש מ"ש עד חצות אסור ומכאן ואילך מותר מאחר שכבר נתעורר המלאך ע"י התפלות והתקיעות אין בכך כלום: