עטרת זקנים על שולחן ערוך אורח חיים ק״צ

מהדורה: ספר מגיני ארץ: שלחן ערוך. למברג, תרנ"ג

מקור שולחן ערוך, אורח חיים ק״צ
1 שתיית היין אחר הברכה ודיניו. ובו ה סעיפים: אחר שסיים ברכת המזון מברך בורא פרי הגפן ויטעום המברך ואם הפסיק בין הברכ' לטעימה ע"ל סי' רע"א סעיף ט"ו ואח"כ יטעמו האחרי' אם כול' זקוקי' לכוס אחד ונותן המברך מכוסו לכוס ריקן שבידם לא יטעמו עד שיטעום הוא אבל אם אינם זקוקים לכוסו יכולים לטעום קודם שיטעום הוא. אין צריך המברך לשפוך מכוסו לכוס המסובין אלא אם הכוס המסובין פגום ועיין לעיל סימן קפ"ב וס"ס רע"א:
2 אחר ששתה כוס של ברכת המזון יברך ברכה אחת מעין שלש:
3 שיעור שתיית יין להתחייב בברכ' אחרונה יש ספק אם די בכזית או ברביעית לכך יזהר לשתות או פחות מכזית או רביעית כדי להסתלק מן הספק והכא אי אפשר לשתות פחות מכזית דכל דבר שצריך כוס צריך לשתות ממנו כמלא לוגמיו שהוא רוב רביעית הלכך ישתה רביעית שלם:
4 אם המברך אינו רוצה לטעום יטעום א' מהמסובין כשיעו' ואין שתיית שנים מצטרפת ומ"מ מצוה מן המובחר שיטעמו כלם ועיין לקמן סי' רע"א סעיף י"ד:
5 כשמסובין בסעודה גדולה ואין יודעים עד היכן יגיע כוס של ברכת המזון כל אחד מהמסופקים אם יגיע לו צריך לברך בורא פרי הגפן וע' לעיל סי' קע"ד סעיף ה' בהגה:
פירוש עטרת זקנים על שולחן ערוך אורח חיים ק״צ
1 מברך בורא פרי הגפן כו': עיין בתוס' פרק ע"פ ובהרא"ש טעם למה נשתנה ברכת המזון מכל דברים האחרים הטעונין כוס שכולן ברכ' בפה"ג קודמין וכאן פה"ג באחרונ' ע"ש ואמרי' סברי מרנן אע"פ שבית הבליעה פנוי שלא לחלק בברכת היין וה"ה בקידוש והבדלה ויש מאיזו טעמים למה אומרים סברי על היין ולא על השכר ומצאתי טעם א' משום שהיין הביא קללה לעולם בימי נח שנשתכר ונתארר בני כנען ע"כ אנו אומרים סברי כלומר תבינו שבדעתי לשתות ובדעתיכם אשתה דלא יזיק וע"כ רגילין להשיב אחריו לחיים: