עטרת זקנים על שולחן ערוך אורח חיים תק״נ

מהדורה: ספר מגיני ארץ: שלחן ערוך. למברג, תרנ"ג

מקור שולחן ערוך, אורח חיים תק״נ
1 הבדל שיש בין ט' באב ליתר צומות. ובו ד סעיפים: הכל חייבים להתענות ארבע צומות הללו ואסור לפרוץ גדר: הגה מיהו עוברות ומיניקות שמצטערות הרבה אין להתענות הגהות מיימוני והמגיד פ"ה ואפי' אינן מצטערות אין מחוייבות להתענות אלא שנהגו להחמיר ודוקא בג' צומות אבל בט' באב מחויבות להשלים כדלקמן סי' תקנ"ד סעיף ה':
2 צומות הללו חוץ מט' באב מותרים ברחיצה וסיכה ונעיל' הסנדל ותשמיש המטה ואין צריך להפסיק בהם מבעוד יום:
3 כל ד' צומות הללו אם חלו להיו' בשבת נדחין לאחר השבת: הגה ואם חלו בע"ש קורים בשחרית ומנחה ויחל ב"י ואם יש חופה ביום התענית בערב שבת נוהגין להתפלל מנחה ולקרות ויחל ואח"כ עושין החופה: וע"ל סי' רמ"ט סעיף ד' אם משלימין התענית:
4 בשבת קודם לצום מכריז שליח צבור הצום חוץ מט"ב וצום כפור וצום פורים וסימנך אכ"ף עליו פיהו ומנהג האשכנזים שלא להכריז שום אחד מהם :
פירוש עטרת זקנים על שולחן ערוך אורח חיים תק״נ
1 צומות הללו חוץ מט"ב מותרין ברחיצה אמנם עכשיו אין נוהגין לרחוץ בג' צומות ואסור להורות היתר ובעל נפש יחוש לכל החומרות של תענית ציבור בזמן הזה ואם חלו ד' צומות אלו בע"ש א"א וידוי ונ"ל המעתיק ד' צומות ר"ל אחד מד' הצומות והוא י' בטבת כי י"ז בתמוז וט"ב וצ"ג אינם חלים לעולם בע"ש ואם תרצה להשי' שדעת המחבר ר"ל שבזמן שב"ה היה קיים היו מקדשין ע"פ הראי' ויכול להיות שחלים בע"ש זה אינו והלא בזמן בית שני היו עושין ימי שמחה כמו שאחז"ל ע"כ נ"ל. גם אין לעשות בע"ש י"כ קטן באם ר"ח בשבת כ"א ביום ה' שלפניו שאין לומר סליחות גם וידויים בע"ש במנח' ובאותן הימים שבין המצרים טוב להתאבל אחר חצות היום כי אז הוא סוד הדינים ולבכות חצי שעה או יותר על חורבן ב"ה ומועיל מאד אל הנפש. ספר הכוונות: