עטרת זקנים על שולחן ערוך אורח חיים תל״ג

מהדורה: ספר מגיני ארץ: שלחן ערוך. למברג, תרנ"ג

מקור שולחן ערוך, אורח חיים תל״ג
1 דיני בדיקת חמץ. ובו יא סעיפים: הבדיק' צריך שתהי' לאור הנר ולא לאור הלבנ' ואם עבר ולא בדק ליל י"ד כשבודק ביום י"ד לא יבדוק לאור החמה אלא לאור הנר ואכסדר' שאורה רב אם בדקה לאור החמה דיו וה"ה כנגד ארובה שבחדר:
2 אין בודקין לאור האבוקה אלא לאור הנר ולא בנר של חלב ולא של שומן ולא של שמן אלא בנר של שעוה: הגה והוא יחידי אבל שתי נרות ביחד אפי' קלועים דינם כאבוקה מהרי"ל בשם אגודה:
3 בודק כל המקומות שיש לחוש שמא הכניסו בהם חמץ ולכן כל חדרי הבית והעליות צריכים בדיק' שפעמים אדם נכנס בהם ופתו בידו אבל אוצרות יין שאין מסתפק בהם וכן מתבן וכיוצא בו אינם צריכים בדיקה:
4 חורי הבית וזיזין הבולטים מהכתלים שאינם גבוהים הרבה ולא נמוכים הרבה צריכים בדיקה אבל הגבוהים שאין יד האדם מגעת שם והנמוכים פחות משלשה טפחים אינם צריכים בדיקה:
5 גג היציע והמגדל שגגיהם משופעים ומפני כך אין גגיהן ראויין לשום תשמיש אינם צריכים בדיקה אפילו הם בתוך הבית:
6 רפת של בקר אינו צריך בדיקה שאם היה שם חמץ הבהמות יאכלוהו וכן לול של תרנגולים אינו צריך בדיקה שאם היה שם חמץ התרנגולים יאכלוהו וכן אמצעה של חצר אינו צריך בדיקה שאם היה שם חמץ העורבים ושאר עופות המצוים שם יאכלוהו והני מילי מספק חמץ אבל ודאי חמץ לא: הגה אבל לקמן סימן תמ"ה סעיף ג' מבואר דמותר להשליך חמץ במקום שהעופות מצוייה כל שכן שאין צריך לבער משם אפי' חמץ ודאי עד לאחר זמן איסורו:
7 חור שבין יהודי לחבירו כל א' בודק עד מקום שידו מגעת והשאר מבטל בלבו ודיו ושבין יהודי לעכו"ם אינו צריך בדיקה כלל שמא יאמר כשפים הוא עושה לי ונמצא בא לידי סכנה:
8 כותל שנשתמש בו חמץ בחורין ונפל ונעש' גל אפי' אינו גבוה ג' טפחים כדי חפישת הכלב אין צריך לבדוק תחתיו כיון שיש בו סכנת עקרב שמצוים בגלים חיישינן שמא אחר שישלים בדיקתו שאינו עוסק במצוה יחפש אחר מחט שנאבד לו ויבא לידי סכנה וה"מ בסתם אבל בידוע שיש תחתיו חמץ אם אין עליו גובה שלשה טפחים צריך להוציאו משם במרא וחצינא בענין שאין בו סכנה ואם יש עליו גובה שלשה טפחים מבטלו בלבו ודיו:
9 מרתף שמסדרין בו שורות של חביות זו אצל זו עד שנתמלא כולו וחוזרין ומסדרין שורות אחרות על התחתונות עד הקורה א"צ לבדוק אלא שורה העליונה ואחרת למטה ממנה דהיינו שורה על פני רוחב המרתף ולא על כל שטח המרתף אלא עליונה הרואה את הקור' ואת הפתח ואחרת למטה ממנה:
10 בתי כנסיות ובתי מדרשות צריכים בדיקה מפני שהתינוקות מכניסין בהם חמץ:
11 המכבד חדרו בי"ג בניסן ומכוין לבדוק החמץ ולבערו ונזהר שלא להכניס שם עוד חמץ אעפ"כ צריך לבדוק בליל י"ד: הגה וכל אדם צריך לכבד חדריו קודם הבדיקה מרדכי ריש פסחים והכיסים או בתי יד של בגדים שנותנים בהם לפעמים חמץ צריכים בדיקה: מהרי"ו:
פירוש עטרת זקנים על שולחן ערוך אורח חיים תל״ג
1 הבדיקה צריך כו'. אבל ביום י"ג אין להקדי' ביעור ע"י הנר ונראה שאפי' יהיה בית אפל שגם ביום יוכל לבדוק יפה לאור הנר כמו בלילה אפ"ה אם כבר בדק ביום י"ג אפילו לאור הנר צריך לחזור ולבדוק בליל י"ד:
2 שאורה רב כו' ויש מי שכ' אפי' באכסדרה ובתי כנסיות שאורן מרובה צריך לבדוק ליל י"ד אע"פ שכבר בדק בליל י"ג לאור הנר או ביום י"ג לאור החמה והטעם כדי שלא תחלוק בין ביעור לביעור כי רוב הגאונים ס"ל דאין לבדוק ביום אא"כ לא בדק בלילה ואפי' בדיעבד לא מהני הבדיקה ביום י"ג בבית שיש בו אורה לא מהני בדיקה לאור היום אפי' בדיעבד דדוקא באכסדרא אם בדק לאור החמה דיו אבל לא בחדרי הבית ובלבוש משמע אפי' לכתחלה מותר לבדוק לאור היום באכסדרה וכ"כ רש"ל וכן משמע בגמרא:
3 בודק כל המקומו' כו' ה"ה חדר המשכנות לפי שלפעמים קם מתוך הסעודה להביא משכון ופתו בידי מהרי"ל:
4 אבל אוצרות יין כו' וע"כ אין צריך בדיקה בחדר שמצניעין שם דגים גדולים מפני שאין דרך לכנס שם תוך הסעודה ומביאין הכל קודם הסעודה פ"ק דפסחים:
5 חורי הבית וזיזין ומטה החולקת כל הבית מכותל לכותל אם יש תחתיו עצים ואבנים א"צ לבדוק אלא צידה החיצון שכלפי החוץ ואם אין תחתיו עצים ואבנים אם הוא גבוה שיכולין לעבור תחתיו בלי שחייה בודק אף ציד' הפנימי' ואם הוא נמוך א"צ לבדוק ציד' הפנימי כיון שלא יכול לעבור תחתיו בלי שחיי' אמרי' בודאי לא עבר שם אדם ולא ישתמש לשם בשום דבר ויש חולקים וסוברים דלעולם אינו בודק אלא צד החצון פ"ק דפסחים דף ח' והטור:
6 פחות מג"ט. וכן אם תרנגולים מצויי' שם ג"כ צריך בדיקה ואפילו פחות מג"ט כנ"ל. ועיין במ"א ס"ק ט':
7 ונמצא בא כו' ואע"ג דשלוחי מצות אינם ניזוקין עלילת עכו"ם שכיח טובא והוי הזיק' דשכיח משא"כ סכנת עקרב ע"כ צ"ל דחיישינן שאחר שגמר יחפש אחר המחט:
8 יחפש אחר המחט. פירוש קודם הבדיקה מהרש"ל: