עטרת זקנים על שולחן ערוך אורח חיים ט״ו

מהדורה: ספר מגיני ארץ: שלחן ערוך. למברג, תרנ"ג

מקור שולחן ערוך, אורח חיים ט״ו
1 אם להתיר ציצית מבגד לבגד ודין נקרע הטלית. ובו ו סעיפים: מותר להתיר ציציות מטלית זה וליתנם בטלית אחר אבל שלא להניחם בבגד אחר לא: הגה ודוקא בטלית של בר חיובא אבל מותר להתיר ציצית מטלית של מתים מרדכי ותוס' פרק ב"מ דף כ"ב:
2 אינו יכול ליקח הכנף כמו שהוא עם הציצית ולתופרו בבגד אחר משום דעל כנפי בגדיהם בעינן וכנף זה לא היה מבגד זה בשעת עשייה:
3 טלית מצויצת כהלכתה שחלקוה לשתים ובכל חלק יש בו כשיעור להתעטף ונשאר לכל אחת מהם ציצית אחת או שתים אין בו משום תעשה ולא מן העשוי:
4 נקרע הטלית תוך ג' אצבעות סמוך לשפת הכנף אינו רשאי לתופרו ופירש"י דחיישינן שישתייר מחוט התפירה ויניחנו ויוסיף עליו שבעה חוטין לשם ציצית ולטעם זה אפילו נקרע כל שהוא לא יתפור. ולפי זה טלית של צמר שנקרעה תוך שלשה מותר לתפור האידנא דאין דרך לתפור בחוטי צמר ורב עמרם פירש דטעמא משום דנקרע תוך שלשה לית ביה תורת בגד וכמאן דליתיה דמי ואע"ג דתפריה כמאן דפסיק חשוב ואי עביד ביה ציצית לא פטרה לטלית ולפירוש זה אם נקרע ונשתייר כל שהוא כשר וי"א דלרב עמרם לא נפסל אלא ציצית שהיו בו בעת שתפרו אבל אם אחר שתפרו הטיל בו ציצי' כשר וירא שמים יצא את כולם היכא דאפשר:
5 אם נקרע מנקב שהציצית תלוי בו ולמטה אם קדם הטלת ציצית לקרע שאותו ציצית היה שם בשעת הקרע כשר ואם נקרע ונשתייר ממנו כל שהוא ותפרו ואח"כ הטיל בו ציצית אם הוא של צמר כשר לכ"ע ואם הוא של שאר מינים שדרך לתפור בחוטין של אותו המין לא יתפור לדעת רש"י ואם נקרע ותפרו ואח"כ הטיל בו ציצית איכא לספוקי:
6 התופר חתיכת בגד בכנפי הטלית וכן מה שנוהגים לתפור סביב הנקב שהציצית בו אם הטלית של משי ותפרו בחוט משי לבן יש לחוש בדבר לדעת רש"י שלא תהא שום תפירה למטה מג' ולמעלה מקשר גודל: הגה וה"ה בכל מקום שתופר בחוט שהוא מין הציצית דחיישינן שמא יקח אותו חוט לחוט הציצית ת"ה סי' מ"ו בשם הגהות מיימוני:
פירוש עטרת זקנים על שולחן ערוך אורח חיים ט״ו
1 מותר להתיר ציצית מטלית זה וליתנם בטלית אחר הגה ע"ז דוקא כשרים ר"ל החוטין שלמים בפ' התכלת מנחות דף מ"א ב"י הרי"ף והרא"ש:
2 אבל שלא להניחם בבגד אחר לא. אבל בגמרא פ' ב"מ לענין נרות חנוכה ומעות מעשר ב' דכל שהוא לשם מצוה אין בו משום ביזוי מצוה: ש"ע.
3 אבל מותר להתיר הציצית מטלית של מתים. הגה ע"ז כן נכון לעשות להתיר הציצית מטלית של מתים או להכניסם בכנפותם ולא כמו שנוהגין בזמן הזה במדינות הללו לפסוק הציצית וזה לא נכון לגמרי סמ"ק שכן צוה ר"י ופסק כן מורי בב"ח בי"ד:
4 אינו יכול ליקח הכנף אפי' היה אמה על אמה פ' התכלת דף מ"א ע"ב ודוקא להביא ממקום אחר אבל אם נקרע למעלה מג' ועדיין מחובר בבגד מותר הרא"ש בהלכות ציצית אבל אם נקרע א' מכנפותיה לגמרי אף אם רוצה לחזור ולתפרה באותו בגד עצמו צריך להתיר הציצית מתחילה כמו באם תפרו בבגד א' ר"י מינץ סי' ג' מ"א סי' רל"ב בפי' הרמב"ם פ"א מה' ציצית ב"ח ע"פ שיטת רב עמרם והוא שיטת תוס' ומרדכי אא"כ נשארו בו ג' אצבעות שלימות שלא נקרע שאז עדיין נקרא חיבור וי"א אם נקרע הטלית חוץ לג"א לשפת הכנף אפי' היה נקרע כל אותה הרצועה כול' בין לארכה בין לרחבה לב' חתיכות כשחזר ותופרו אפי' עם הציצית חוזר לכשרותו דהא הכנף מבגד זה הוא אבל אם נקרע תוך ג' אצבעות אסור לחזור ולתופרו עם הציצית אבל אם רוצה להטיל בו ציצית לאחר שתפרו אפילו נקרע לגמרי כשר ב"י נ"י:
5 אין בו משום תעשה ולא מן העשוי. ודוקא כשמתעטף בכל חלק לבדו אבל אם מצרף לכל חלק חתיכה אחרת אפילו אין בחתיכה האחרת שום ציצית אפי' הכי יש בציצית הראשונות משום תעשה ולא מן העשוי מורי בב"ח ע"כ:
6 איכא לספוקי הגה ע"ז ולפי מה שכתבתי כשר מכ"ש היכא דלא אפשר יש לסמוך אדברי מתירין כנ"ל: