עטרת זקנים על שולחן ערוך אורח חיים ק״י

מהדורה: ספר מגיני ארץ: שלחן ערוך. למברג, תרנ"ג

מקור שולחן ערוך, אורח חיים ק״י
1 היוצא לדרך ופועלים מה יתפללו וסדר תפלת הדרך ובית המדרש. ובו ח סעיפים: בשעת הדחק כגון שהוא בדרך או שהיה עומד במקום שהוא טרוד וירא שיפסיקוהו או שלא יוכל להתפלל בכוונה תפלה ארוכה מתפלל אחר ג' ראשונות הביננו ואומר אחריה ג' אחרונו' וצריך לאמרם מעומד וכשיגיע לביתו אין צריך לחזו' ולהתפלל ואינו מתפלל הביננו בימות הגשמי' ולא במ"ש ויו"ט:
2 הפועלים שעושין מלאכ' אצל בעל הבית אם אינו נותן להם שכר חוץ מסעודתן מתפללין י"ח אבל אין יורדין לפני התיבה ואין נושאין כפיה' ואם ניתן להם שכר מתפללין הביננו והאידנא אין דרך להקפיד בכך ומסתמא אדעתא דהכי משכירין אותם שיתפללו שמונה עשרה:
3 ההולך במקום גדודי חיה ולסטים מתפלל צרכי עמך מרובים וכו' וא"צ לא לג' ראשונות ולא לג' אחרונות ומתפלל אותה בדרך כשהוא מהלך ואם יכול לעמוד עומד וכשיגיע לישוב ונתקרר' דעתו חוזר ומתפלל תפלת י"ח ברכות ואם לא חזר להתפלל הוי כאלו שכח להתפלל לגמרי ונתבאר לעיל סי' ק"ח וכן משמע מב"י:
4 היוצא לדרך יתפלל יהר"מ ה' אלהינו ואלהי אבותינו שתוליכנו לשלום וכו' וצריך לאומרה בלשון רבים ואם אפשר יעמוד מלילך כשיאמרנה ואם היה רוכב א"צ לירד:
5 א"צ לומר אותה אלא פעם אחת ביום אפי' אם ינוח בעיר באמצע היום אבל אם דעתו ללון בעיר ואח"כ נמלך ויצא ממנה לעבור חוצה לה או לשוב לביתו צריך לחזור ולהתפלל אותה פעם אחרת:
6 הר"מ מרוטנבורג כשהיה יוצא לדרך בבוקר היה אומרה אחר יהי רצון כדי להסמיכה לברכת הגומל חסדים ותהיה ברכה הסמוכה לחברתה:
7 אומר אותה אחר שהחזיק בדרך ואין לאומרה אלא אם כן יש לו לילך פרסה אבל פחות מפרסה לא יחתום בברוך ולכתחלה יאמר אותה בפרסה ראשונה רש"י והר"י ואם שכח מלאמרה יאמר אותה כל זמן שהוא בדרך ובלבד שלא הגיע תוך פרסה הסמוכה לעיר שרוצה ללון בה ומשם ואילך יאמר אותה בלא ברכה:
8 הנכנס לבית המדרש יתפלל יהי רצון מלפניך ה' אלהינו ואלהי אבותינו שלא אכשל בדבר הלכה וכו' וביציאתו יאמר מודה אני לפניך ה' אלהי ששמת חלקי מיושבי בית המדרש וכו':
פירוש עטרת זקנים על שולחן ערוך אורח חיים ק״י
1 היוצא לדרך. ומה שנוהגים ליטול רשות מהגדולים כשהולכי' בדרכים ומתברכים מהגדולים יש סמך ממה שאמרו רז"ל בפ"ק דברכות נמלכין בסנהדרין פירש"י נטלו רשות כדי שיתפללו עליהם אמ"ז בשם מהרר"ש כמהרר"ל מלובלין:
2 ואם אפשר יעמוד. ודוקא בדאפשר ליה כגון שהחברות' ממתנ' עליו אבל מן הדין סגי במהלך ב"י הרא"ש והרי"ף וכ"כ הר"ר יונה והרשב"א:
3 ואם היה רוכב אין צריך לירד. דלא עדיפא מתפלת י"ח עצמה הר"י בפרק תפלת השחר וי"א שצריך לירד מאחר שתפלה קצרה היא ואינה צריכה כוונה כ"כ וליכא למיחש שמא יטרד באיחו' דרכו הרר"י:
4 אומר אותה אחר שהחזיק בדרך ויש מפרשים לאפוקי שלא יאמר אותה מיד אחר שיצא מן העיר עמק הברכה ובנו מהד"ר ישעיה בספרו של"ה ועיין בס' באר שבע דף ק"ח ול"נ אף שהכין את עצמו לילך בדרך ועדיין לא הלך יש לומר תפלת הדרך וכן פירש"י בהוריות בפ"ק החזיק בדרך איכא וכן נכון לעשות באם אין לו לילך כ"א פרסה אחת מצומצמת אז יאמר תפלת הדרך בביתו כשילך אחר ברכת ת"ה פרסה שלימה וכן יעשה בעת שהוא על הדרך יתפלל בבוקר ויכלול ת"ה בתוך שומע תפלה או אחר גומל חסדים טובים כמו שעשה מהר"ם ובזה יוצא ידי כולם ובתשובה הארכתי כנ"ל: