עטרת זקנים על שולחן ערוך אורח חיים קצ״ו

מהדורה: ספר מגיני ארץ: שלחן ערוך. למברג, תרנ"ג

« עטרת זקנים על שולחן ערוך אורח חיים קצ״ה עטרת זקנים על שולחן ערוך אורח חיים קצ״ז »

1 מי שאכל דבר איסור אם מצטרף לזימון. ובו ד סעיפים: אכל דבר איסור אף על פי שאינו אלא מדרבנן אין מזמנין עליו ואין מברכין עליו לא בתחלה ולא בסוף:

2 אם אכל דבר איסור במקום סכנה מברכים עליו ועיין לקמן סי' ר"ד:

3 שלשה שאכלו כאחד וא' נזהר בפת עכו"ם וא' אינו נזהר או אחד מהן כהן ואוכל חלות אע"פ שאותו שנזהר אינו יכול לאכול עם אותו שאינו נזהר ולא ישראל עם הכהן כיון שאותו שאינו נזהר יכול לאכול עם הנזהר וכהן עם הישראל מצטרפין אבל אם היו כהנים וזר אוכלים כאחד והכהנים אוכלים חלה ונזהרים מפת של עכו"ם והזר אוכל פת של עכו"ם אינם מצטרפין וה"ה לשלשה שמודרים זה מזה שאינם מצטרפין לזימון: הגה ודוקא כשכל אחד אוכל מככרו אבל אם אוכלים מככר בעל הבית מצטרפין דהא אוכלים מככר אחד א"ז:

4 אין מזמנין על מי שאכל פחות מכזית:

פירוש עטרת זקנים על שולחן ערוך אורח חיים קצ״ו

1 אף ע"פ שאינו כו'. מזה שמעינן דאלו שאין מפרישין חלת האור מעיסתן אף ע"פ שאינו אלא מדרבנן אין זימון ביניהם הרשב"א

2 ואין מברכין עליו לא כו'. אפי' בלא זימון וה"ה לג' שמודרים הנאה זה מזה אבל אם הי' א' מהם מודר הנאה משנים מצטרפי' דנהי דהוא אינו ראוי לאכול עמהם הם ראוים לאכול עמו וכן כתבו התוספות פ"ק דעירובין:

3 אבל אם היה כהן וזר אוכלין כאחד והכהן אוכל ונזהר כו'. והוא דעת המרדכי ריש שלשה שאכלו בשם מהר"ם וכן הוא בהגהות מיימון פ"ה דברכות אבל האגור כתב בשם שבולי לקט אפילו הכי מצטרפין לזימון לפי שאם נזדמן להם בסעודתן פת חולין של ישראל שניהם יכולין לאכול יחד ודעת הש"ע הוא עיקר ע"כ:

« עטרת זקנים על שולחן ערוך אורח חיים קצ״ה עטרת זקנים על שולחן ערוך אורח חיים קצ״ז »