טורי זהב על שולחן ערוך אבן העזר ע״ד

מהדורה: אפי רברבי: שלחן ערוך אבן העזר, למברג תרמ"ו

מקור שולחן ערוך, אבן העזר ע״ד
1 המדיר אשתו מכמה דברים. ובו יב סעיפים: הדירה שלא תתקשט ותלאו בתשמיש שאמר קונם הנאת תשמישך עלי אם תתקשטי תתקשט מיד ותאסר בתשמיש ויקיים ז' ימים ואז יוציא ויתן כתובה וי"א שאם הדירה שלא תתקשט בעניות שנה אחת יקיים יותר מכן יתיר נדרו או יוציא ויתן כתובה ובעשירות ל' יום יקיים יותר מכן יתיר את נדרו או יוציא ויתן כתובה:
2 נדרה היא שלא תתקשט או שאמרה קונם תשמישך עלי אם אתקשט ושמע ולא היפר לה יוציא ויתן כתובה ועיין עוד חילוקי דינים אלו ביורה דעה סימן רל"ה:
3 אסר הבעל כלי שכניו עליו או כליו על שכניו כדי שלא תשאילם ולא תשאל מהן או שאמרה היא קונם תשמישך עלי אם אשאל משכני כלים או אשאילם מכלי ושמע וקיים לה יוציא מיד ויתן כתובה ואם אמר הוא קונם תשמישך עלי אם תשאל מהם כלים או תשאילם א"א לה שלא תשאל מהם ולא תשאילם והרי היא נאסרה מיד ויוציא לאחר ז' ימים ויתן כתובה ואם היא אסרה כלי שכיניה עליה כדי שלא תשאל מהם או שאסרה על עצמה כלי בעלה שלא תוכל להשאילם כדי שלא יחזיקו להם טובה או שנדרה שלא לארוג בגדים נאים לבניו והוא אינו יכול להפר שאין זה מדברים שבינו לבינה ואסורה לארוג ולשאול ולהשאיל כלים תצא בלא כתובה מפני שמשיאתו שם רע בשכיניו:
4 נדרה שלא תלך לבית אביה ותלאתו בתשמיש שאמרה קונם תשמישך עלי אם אלך לבית אבי שאם לא תלאתו בתשמיש אלא אמרה קונם בית אבי עלי אינו יכול להפר אלא כיון שתלאתו בתשמיש יכול להפר וכיון ששמע ולא הפר יוציא מיד ויתן כתובה ואם הוא אומר קונם תשמישך עלי אם תלכי לבית אביך יותר מחדש אם הוא דר עמה בעיר או יותר מרגל אם הוא דר עמה בעיר אחרת יקיים ז' ימים ואז יוציא ויתן כתובה:
5 נדרה היא ואמרה קונם הנאת תשמישך עלי אם אלך לבית האבל או לבית המשתה ושמע ולא הפר יוציא מיד ויתן כתובה:
6 ואם הדיר הוא שאמר קונם הנאת תשמישך עלי אם תלכי יוציא לאחר ז' ימים ויתן כתובה ואם טוען הדרתיה בשביל בני אדם פרוצים המצוים שם אם הוחזקו שם נאמן ואם לאו אינו נאמן:
7 הדירה שלא תלך למרחץ בכרכים שבת אחד ובכפרי' ב' שבתות שלא תנעל מנעל בכפרים ג' ימים ובכרכים מעת לעת יתר על כן יתיר את נדרו או יוציא ויתן כתובה:
8 הדירה ואמר לה קונם תשמישך עלי אם תלכי לבית המרחץ בכרכים יותר משבת אחת ובכפרים יותר מב' שבתות או אם תנעלי מנעל בכפרים יותר מג' ימים ובכרכים יותר מעת לעת ימתין ז' ימים ואח"כ יוציא ויתן כתובה:
9 האומר לאשתו אין רצוני שיבואו לביתי אביך ואמך ואחיך ואחיותך שומעין לו ותהיה היא הולכת להם כשאירע להם דבר ותילך לבית אביה פעם אחת בחדש ובכל רגל ולא יכנסו הם לה אלא אם אירע לה דבר כגון חולי או לידה:
10 וכן היא שאמרה אין רצוני שיבואו לבית אביך ואמך אחיך ואחיותך ואיני שוכנת עמהם בחצר אחד מפני שמריעין לי ומצירין לי שומעין לה: הגה ודוקא שנראה בב"ד שיש ממש בדבריה שהם מרעין לה וגורמין קטטה בינה לבעלה אבל בלא"ה אין שומעין לה דהא המדור אינה שלה רק של בעלה המ"מ פי"ג דאישות ונוהגין להושיב עמהם איש או אשה נאמנים ותדור עמהם עד שיתברר ע"י מי נתגלגל הריב והקטטה:
11 האיש שאמר איני דר במבוי זה מפני שבני אדם רעים או פרוצים או כותים בשכונתי ואני מתירא מהם שומעין לו ואע"פ שלא הוחזקו בפריצות ואפילו היה המדור שלה מוציאין אותה ממנו:
12 וכן היא שאמרה כן אע"פ שהוא אומר איני מקפיד עליהם שומעין לה איש המכה את אשתו או היא מקללתו ע' דינו לקמן:
פירוש טורי זהב על שולחן ערוך אבן העזר ע״ד
1 ותלאו בתשמיש דלא"כ אין הנדר חל דאין הבעל יכול לאסור שום דבר על אשתו מידי דלאו שייך בי' אוסר את שלו עליה כמו במדיר אשתו שלא תהנ' ממנו:
2 ויקיים ז' ימים דהוא כאוסר תשמיש שלה לחוד עליו:
3 ז' ימים שדרך אשה להיות ז' ימים בימי נדותה וימתין לה שיעור זה שתשהה אצלו אולי יתחרט ויתיר ובנדר הי' והוא קיים מה יש לה עוד להמתין אי ניחא לה למשקל כתובתה ומפיק לא תבקש פתח לנדר' אבל נודר הוא ימתין שמא ימצא פתח לנדרו:
4 וי"א שאם הדיר' פי' ותלאו בתשמיש דאל"כ אין יכול לאסור הקישוט שלה וזה הי"א הוא הרמב"ם שמביא הטור ל' המשנה כך הוא בעניות כל זמן שלא נתן קצבה בעשירות ל' יום פי' דהאוסר קישוט אשתו הוי' דינו אם אוסר לה נתינת קצבה עד י"ב חודש ואם יותר יוציא וכן אם אומר סתם יוציא אחר י"ב חודש כשמואל ודיעה ראשונה הי' הרא"ש דפסק דבסתם יוציא מיד ויתן כתובה ועיין בי"ד סי' רל"ה בדברינו לבאר פרטי הדינים בזה: דברי המגיה סעיף ב' נדרה היא כו' כתב ב"ש בסק"ד והט"ז כ' דהרמב"ם ס"ל דהי' נתנה אצבע ב"ש ואינו נראה דא"כ למה יתן לה הכתובה עכ"ל ול"נ דדברי הט"ז נכונים דהכי איתא בגמרא שם דף ע"א האשה שדרה בנזיר ושמע בעלה ולא הפר לה ר"מ ור"י אומרים היא נתנה אצבע ב"ש לפיכך אם רצה הבעל להפר יפר ואם אמר אי אפשי באשה נדרנית תצא בלא כתובה ר"י ור"א אומרים הוא נתן אצבע ב"ש לפיכך אם רצה להפר יפר ואם אמר אי אפשי באשה נדרנית יוציא ויתן כתובה וכ' הר"ן הביאו ב"י דפירשו הפוסקים אם אמר אי אפשי באשה נדרנית ומ"ח לא הפר יוציא ויתן כתובה רק דהרמב"ם לא פי' כן ומ"ה ס"ל דאין כופין אותו לגרשה ע"ש ולפ"ז נוכל לומר דהט"ז ס"ל דגם הרמב"ם ס"ל כפי' הר"ן משום דאמר א"א באשה נדרנית מ"ה לא חפר לה והא דס"ל להרמב"ם דאין כופין אותו להוציא' משום דס"ל כתנא דהי' נתנה אצבע ב"ש ואעפ"כ ס"ל דיתן לה כתובתה דלפי הפי' הנזכר לא איתא בגמרא רק ב' חלוקות אם רצה להפר יפר ואם אמר א"א באשה נדרנית ומ"ה אינו מיפר לה לר"מ ור"י תצא בלא כתובה אבל חלוקה שלישי' דאם אמר אפשי בה לא נזכר בגמ' ובודאי לר"מ ור"י דס"ל היא נתנה אצבע ב"ש תשב תחתיו ולא תאכל מאותו המין כי הוא לא חייב מידי אבל לר"י ולר"א דס"ל הוא נתן אצבע ב"ש נוכל לומר דדוקא באם אמר א"א באשה נדרנית ומ"ה אינו מיפר לה הוא דאמרינן יוצא ויתן כתובתה מיד דמסני הוא דסני לה כיון שאומר א"א ואינו רוצה להפר לה אבל אם אומר אפשי בה לא אמרי' מסני הוא דסני לה דהוא לא חייב מידי והיא נתנה אב"ש ובז' מחולקים הפוסקים והרמב"ם דלפוסקים אמרינן באומר אפשי בה דהוא נותן אב"ש ומסני סני לה ויוציא בע"כ ויתן כתובה והרמב"ם ס"ל באם אומר אפשי בה לא אמרינן מסני סני אלא ס"ל כתנאי דס"ל היא נתנה אב"ש ולפיכך אם רוצה תשב תחתיו ולא תאכל כו' אבל באומר א"א באשה נדרנית ומ"ה לא הפר כופין אותו להוציא מיד משום דמסני סני לה ובזה לק"מ גם קושיות החמ"ח והב"ש אטו לא ידעינן דאיש יכול לגרש אשתו בע"כ כו' ע"ש ולפי מ"ש מיירי מתני' נמי באומר א"א באשה נדרנית ויוציא בע"כ עכד"ה:
5 אסר הבעל כלי שכניו פי' התוספות כשהוא מדיר ולא תלה בתשמיש דאל"כ אמאי יוציא מיד תאסר בתשמיש ויקיים ז' ימים אלא שאסר הנאת כלי עליו ועיין בדברינו בי"ד סי' רל"ה לתרץ מה שהקש' מו"ח ז"ל כאן:
6 ימתין ז' ימים גם סעיף שקודם זה מיירי תלאו בתשמיש דאל"כ אין בידו להדירה וכמ"ש בסעיף זה והא כל סעיף זה כפל שכבר כתבו סעיף שקודם לזה ומה שהוסיף כאן ימתין ז' ימים הי' לו לכתוב בסעיף הקודם אלא דהך מלתא שימתין ותלאו בתשמיש הוסיפו בספר בדק הבית שלו על הטור וכתבו בש"ע אח"כ ועשה ממנו סעיף חדש: