טורי זהב על שולחן ערוך אבן העזר נ״ו

מהדורה: אפי רברבי: שלחן ערוך אבן העזר, למברג תרמ"ו

מקור שולחן ערוך, אבן העזר נ״ו
1 כמה זמן נותנין לארוסה. ובו ד סעיפים: המארס אשה ושהה כמה שנים ותבעה לנישואין והרי היא נערה נותנים לה י"ב חדש מיום התביעה לפרנס את עצמה ולתקן מה שהיא צריכה לה ואח"כ תנשא תבעה אחר שבגרה נותנים לה י"ב חדש מיום הבגר וכן אם קדשה ביום הבגר נותנים לה י"ב חדש מיום הקדושין שהוא הבגר קדשה אחר שבגרה אם עברו עליה י"ב חדש בבגרותה ואח"כ נתקדשה אין נותנין לה אלא ל' יום מיום התביעה וכן המארס את הבעולה נותנין לה ל' יום מיום התביעה:
2 כשם שנותנין זמן לאשה משתבעה הבעל לפרנס את עצמה כך נותנין זמן לאיש לפרנס את עצמו משתבעה האשה אותו וכמה זמן נותנין כמו שנותנין לה אם י"ב חדש י"ב חדש ואם ל' יום ל' יום:
3 הגיע זמן שנתנו לאיש ולא נשאה נתחייב במזונותיה אע"פ שלא כנס ואם עכבו אונס כגון שחלה הוא או היא או שפירסה נדה או שהגיע זמן בא' בשבת שאינו יכול לכנוס אינו חייב לזונה: הגה ודוקא שחלה תוך הזמן אבל הגיע הזמן ולא כנסה ואח"כ חלה חייב במזונותיה אע"ג דהשתא הוא אונס מרדכי ריש כתובות ובפרק החולץ:
4 המארס את בתו קטנה ותבעה הבעל לנישואין בין היא בין אביה יכולין לעכב שלא תנשא עד שתגדיל ותעשה נערה ואם רצה לכנוס כונס ואין ראוי לעשות כן: הגה ואם היא ובעלה מתרצים לכנוס והאב מת אין הקרובים יכולים למחות אע"פ שהיא חולנית והוא ממהר לכנוס כדי ליורשה מרדכי פרק האיש מקדש:
פירוש טורי זהב על שולחן ערוך אבן העזר נ״ו
1 אלא ל' יום מיום התביעה בטור הבי' בזה פלוגתא דרש"י פי' בזה משעת קידושין והרמ"ה פי' משעת תביעה ונ"ל דבאלמנה דשיעורי' ל' יום כ"ע ס"ל דמשעת תביעה וזה מוכיח מל' המשנה נותנין לבתולה יב"ח כו' ולאלמנה ל' יום דמשמע דדין ל' יום באלמנה כדין יב"ח של בתולה שהוא מיום התביעה ודוקא בבוגרת פליגי דאמרי' בגמ' דבוגרת היא כתביעה דאלמנה ורש"י ס"ל דבמה שניסת בוגרת היא במקום תביעה דבתולה דהיינו כאלו כבר נתבע' קודם לזה יב"ח לענין הכנת רוב תכשיטין ומ"מ עדיין צריכה ל' יום מן הקידושין אחר הבוגרת לתקן לגמרי כל צרכיה לחופה אבל אלמנה לא חשבינן אלא בשעת התביע' דבזה אין שייך לומר כאלו כבר נתבעת דאין שיעור קצוב לנשואיה דדוקא בבתולה בוגרת יש זמן קצוב דרוב בתולות נישאת לזמן הבוגרת ע"כ ה"ל כאלו נתבעת קודם לזמן ההיא משא"כ באלמנה אין זמן קצוב לומר דקודם לזה ה"ל נתבעת ע"כ חשבי' מן התביעה שאח"כ לענין ל' יום שלה לא מן הקידושין נמצא במ"ש בוגרת היא כתביעה דאלמנה אין הדמיון אלא לענין ל' יום לחוד לא לענין התביעה דהרי לא אמרו אלא בתביע' דמשמע כמו שהוא השיעור באלמנה אם תבע' כך הוא בבוגרת בלא תביעה אלא מן הבוגרת דאל"כ לא היה להם לומר אלא בוגרת היא כאלמנה אבל הרמ"ה פי' דגם לענין התביעה הם דומים ובאמת ל' הגמ' טפי מסתברא כרש"י מטעם שזכרני וראיתי בזה דברים לומר דלרש"י הוה גם באלמנה מיום קידושין ואינו נכון כלל מטעם שזכרנו:
2 אם י"ב חדש פי' בחור נושא בתולה זה דעת הרמב"ם ולא כהטור שס"ל דאין בבחור חילוק ואפילו נוש' אלמנה צריך י"ב חודש:
3 או שפירס' אע"ג דבס"ס ס' כתב רמ"א דעכשיו המנהג שלא לדקדק אם היא נדה מ"מ לא נשתנ' דין זה דנימא דחייב לזונה דמ"מ יכול לומר לא חפצתי לקחת' בזמן נדת':
4 בין היא שיכול' לומר אינ' יכולה להיבעל ואביה יכול לומר למחר תמרוד בבעלה ותבוא אלי עד שתגדיל ואצטרך לתכשיטים אחרים:
5 ואין ראוי לעושת כן עיין סי' ל"ז:
6 אעפ"י שי' חולנית זה מיירי שעכ"פ ראויה לביאה אבל באינה ראיה לביאה לא כמ"ש רמ"א בסי' ס':