טורי זהב על שולחן ערוך אבן העזר ק״ח

מהדורה: אפי רברבי: שלחן ערוך אבן העזר, למברג תרמ"ו

מקור שולחן ערוך, אבן העזר ק״ח
1 דין שכיב מרע שאמר תטול אשתי כאחד מן הבנים. ובו ג סעיפים: שכיב מרע שאמר או בריא שקנו ממנו רשב"ם פרק יש נוחלין תטול אשתי כאחד מן הבנים נוטלת כאחד מבניו יתר על כתובתה ואם נולדו לו בנים אחר הצוואה מצטרפים עם אלו שהיו בשעת הצוואה ונוטלת חלק עם כלם כיצד היו לו ג' בנים בשעת הצוואה ולאחר זמן נולדו לו שנים נוטלת כא' מחמשה שהוא שתות כל הממון ואינה נוחלת עמהן אלא בנכסים שהיו לו בשעת הצוואה אבל הנכסים שבאו לו אחר זמן הצוואה אין לה בהם חלק שאין אדם מקנה דבר שלא בא ברשותו: הגה היה ספק בנכסים אם היו בשעת הוצאה או לא על האשה להביא ראיה או לא תטול חלק בהם ב"י בשם הריטב"א פ' יש נוחלין:
2 אם היו הבנים מרובים ונתמעטו נוטלת חלק כאחד מהבנים שבשעת מיתה ויש מי שנסתפק בזה:
3 אם מתו כל הבנים רואים כמה היו בשעת הצוואה ונוטלת חלק הראוי לאחד מהם והשאר ליורשיו: הגה הכותב לבתו ולחתנו שיטלו חלק כאחד מבניו הוי כאלו כתב כך לאשתו ואינו נוטל אלא בנכסים שהיו לו בשעת הכתיבה מרדכי פ' יש נוחלין ומה שנוהגין בשטר חצי זכר שכותבים עכשיו לבנות שנוטלין בכל אשר ימצא לו כמו הזכרים משום דכותב להם דרך הודאה שחייב להם סך מה ולא יפטר אלא כשנותן להם כמו הזכרים ובדרך זה יכול להקנות אף מה שלא ברשותו הן ראוי הן מוחזק ד"ע הנותן מתנה לאשתו או לבנותיו אסור להערים אח"כ וליתן מנכסיו לבניו או לאשתו כדי להפקיע ממקבל מתנה מה שראוי לו כן נראה מתשו' מהרי"ל סי' פ"ח:
פירוש טורי זהב על שולחן ערוך אבן העזר ק״ח
1 יתר על כתובתה כתב הר"ן בשם הראב"ד אע"ג דאמרינן כיון שעשאה שותף בין הבנים אבדה כתובתה ה"מ במחלק אבל זה אינו מחלק ולטפויי אתא וכתב עוד ואף על גב דקי"ל דאם עשאה יורשת לא אמר כלום מ"מ כי אמר תטול לשון מתנה הוא ולא אתי לשון כאחד מן הבנים ומבטל ליה:
2 ויש מי שנסתפק פי' אם על שעת מתנה כיון או על שעת חלוקה ולפיכך בין במרובין ונתמעטו בין במועטין ונתרבו ידה על התחתונה עכל ב"י בשם הראב"ד ורמב"ן וא"ל הך ויש מי שנסתפק קאי על מ"ש בסעיף א' דאזלינן בתר החלוקה וכתה הרב המגיד ולכ"ע אם נתמעטו אחר מיתת האב אינו זוכה בחלק המת כלום עכ"ל: