1נראה מדברי רבינו דאינו שוחט לכתחילה אא"כ יש לו עפר מוכן מאתמול וכ"כ מיי' אבל סמג ור"ת כתבו דאם יש דקר נעוץ ועפר תיתוח בענין שא"צ לחפור מצי שחיט לכתחלה אפי' לא הזמינו אתמול ולרבינו לא מצי למעבד כן אלא בדיעבד אבל לכתחלה לא סגי לשחוט בלא עפר מוכן:2לשון ריא"ז לא ישחוט אדם חיה ועוף ביו"ט אא"כ יש לו עפר מוכן מערב יו"ט לכסות דמן שהעפר מוקצה הוא כמו האבנים שהם מוקצים בין בשבת בין ביו"ט לפיכך צריך להזמין העפר מערב יו"ט ולומר זה אני רוצה לכסות בו אפי' היה לו דקר נעוץ בעפר תיחוח מערב יו"ט ואסור לכסות אותו בעפר שלא הוכן לכך ואם שחט יחפור בדקר ויכסה והוא שהיה לו עפר תיחוח אבל אם לא היה לו עפר תיחוח לא יחפור כל עיקר שמא יכתוש הרגבי' וכתיש' הרגבים אסור ביו"ט: כתב הרא"ש ז"ל ותימה מהא דרב אלפס ז"ל דכ' כל המשניות כצורתן ולא הביא הך גמרא דמוחלפת השיטה וה"ר יוסף פירש דלא מהפכינן מלתייהו כלל דבית שמאי ניחא כדקאמר תלמודא שאני הכא דאיכא דקר נעוץ והא דקאמר רבי יוחנן מוחלפת השיטה ה"פ החליפו בית הלל שיטתן להקל בסילוק תריסין טפי מאחריני משום דהוי צרכי רבים ואין רוב צבור יכולין לעמוד בה:3לשון ריא"ז ואם ראו לצלות בו ביצה מותר לכסות לפי שלא יצא מכלל אש וראוי לטלטלו לכל דבר ובתלמוד ארץ ישראל מפרש ואם שחט ואין לו עפר מוכן לכסות בו מותר לכסות באפר שהוסק ביו"ט ואע"פ שאינו ראוי לצלות בו ביצה ונראה בעיני שכל זה הוא לפי דעת האוסרי' הנולד ביו"ט אבל לדעת המתירים ומדמי יו"ט לשבת ה"ז מותר לשחוט בו לכתחילה ולכסות באפר שהוסק ביו"ט אע"פ שאינו ראוי לצלות בו וכן עיקר כמבואר בקונטרס הראיו':4לשון ריא"ז והוא שהיה הדם בזוית אחד אבל אם היה באמצע החצר שמלכלך חצרו הרי זה כדבר מאוס וכגרף של רעי וראוי לכסותו בעפר מוכן ואפי' אם הים דם בהמה כמו שביאר מז"ה ואם לא היה העפר מוכן וכן אם היה לו דקר נעוץ בעפר תיחוח מעיו"ט לא יכסה בו דם כוי ששוחטו ביו"ט אע"פ שהיה באמצע החצר:5נראה מדברי רבינו דמיירי היכא שיש לו עפר מוכן דהא לדידיה לא מצי לשחוט לכתחילה אא"כ יש לו עפר מוכן כדלעיל וכן הוא דעת מיי' והטור הביא דוקא דברי מיי' והשיב עליהם ונ"ל דאם יכול לכסותו בדקירה אחת כיון ששחט כבר מותר אפילו אין לו עפר מוכן רק שיהיה לו דקר נעוץ מבעו"י אמנם אם הטעם הוא משום טרחא אי אפשר לפרש כן: לשון ריא"ז וכן אם שחט ביו"ט בהמה חיה ועוף ונתערב דמן זה בזה אסור לכסותן ביום טוב ואפי' שחט בעפר מוכן ואם היה באמצע החצר מכסין אותו בעפר מוכן אבל אין מכסין אותו בדקר נעוץ אלא דם חיה ולא דם בהמה ואם יכול לכסותן בדקירה אחת מותר שהרי דקירה זו לדם חיה היא צריכה:6ועיסה שנילושה מערב יו"ט בא"י לכ"ע אסור להפריש ממנה חלה ביום טוב אבל בחו"ל דקי"ל אוכל והולך ואח"כ מפריש רק שישייר ממנה מעט יותר מן החלה פסק רבינו חננאל שיכול להפריש ורבינו וכן רש"י פסקו שאין להפריש ורבינו חיים כתב בשם רש"י דאפילו מה שאוכל ומשייר תחילה הרי בכלל אין מגביהים תרומות ומעשרות וכיון דאיכא פלוגתא דרבוותא טוב שלא להפריש אלא אוכל ומשייר: לשון ריא"ז גלגל עיסה מערב יו"ט מפריש ממנה חלה ביו"ט לפי שחלה צריך להאכילה בו ביום לכהן בד"א בחלת תו"ל שאינה נאכלת שאם רצה אוכל והולך ואח"כ מפריש אבל בחלת א"י שהיא נאכלת ואינו יכול לאכול בלא הפרשה אסור להפרישה ביו"ט כמבואר בקונטרס הראיות:
