1נכרי. שהביא דורון לישראל אם יש במינו במחובר או שמחוסר צידה אסור לאוכלו בו ביום ואפי' לטלטלו ולערב אסורין בכדי שיעשו לפי' רש"י בב' יו"ט של גליות מותר מיד בליל יום טוב שני בכדי שיעשו ומיהו גם אם הובא ביו"ט שני צריך להמתין במוצאי יו"ט בכדי שיעשו אבל בב' יו"ט של ראש השנה או ביו"ט שלאחר השבת או שלפניו צריך להמתין במוצאי יו"ט ושבת בכדי שיעשו ופי' כדי שיעשו כדי התלישה והצידה לבד ואין צריך להמתין כדי הבאה לכאן וקודם בכדי שיעשו אסורין אף למי שלא הובאו בשבילו ואפילו ספק אם נלקטו היום אם לאו אסורין אבל אם ניכר בהן שלא נלקטו היום מותרין מיד אם היו בתוך התחום ולר"ת אפי' בב' יו"ט של גליות אסורין עד מוצאי יו"ט שני כדי שיעשו ופי' כדי שיעשו כדי שיוכלו להביא ממין זה ממקום הקרוב הנמצא ממנו סמוך לעיר ודוקא לאותו שהובאו בשבילו אבל לאחרים מותרין מיד לערב יום ראשון בלילה ואפילו אותו שהובאו בשבילו אם הנכרי תלשן לצורכו ושוב הביאן לו מותרין מיד בלילה וכן דבר הנצוד מאיליו או פירות שנשרו מאליהם אסורין בו ביום ובלילה מותרין מיד ואם חל יו"ט ביום ה' וביום ו' והובאו ביום הראשון כתב בעל העיטור שאסורין עד מוצ"ש בכדי שיעשו וכן כתב בה"ג והר"י מפרי"ש התירה בליל שבת בכדי שיעשו ולזה הסכים הרא"ש: לשון ריא"ז נכרי שהביא דורון לישראל ביו"ט אם יש מאותו המין במחובר לקרקע חוששין שמא היום נתלש וכל הנתלש מן המחובר ביו"ט אסור גזרו חכמים שמא יתלוש ואם ידוע שלא נתלש היום אע"פ שדומה כאילו נתלש היום מותר וכן אם הביא לו דורון עופות או דגים שיש לחוש בהן שמא נצודו היום או שהביא לו ביצים שיש לחוש שמא נולדו היום הרי הן אסורין עד הערב ולערב אסורין בכדי שיעשו שאם הביא לו ביו"ט ראשון אסור ביו"ט ב' עד שיהא שהות כדי להביאן ולטרוח בהן כל הטורח שהוצרך הנכרי לטרוח בהן כמבואר בקונטרס הראיות ואם הביא לו ביו"ט שני ממתין עד לילי החול עד כדי שיעשו לאחר חשיכה בין שידוע שנתלש או שנצוד ביום טוב בין שהוא ספק וב' יום טוב של ראש השנה הרי הן שניהן כיום אחד ואין צריך להמתין לערב בכדי שיעשו כמבואר בקונטרס הראיות:2ודבר שאין במינו במחובר ואינו מחוסר צידה אם בא מתוך התחום מותר לכל ואם בא מחוץ לתחום אסור לאוכלן למי שהובאו בשבילו אבל מותר לטלטלו ולאחרים מותרים אף לאוכלו ולערב צריך להמתין מי שהובאו בשבילו כדי שיעשו לרבינו וכ"כ בה"ג ולר"י א"צ ולזה הסכים הרא"ש ואם הוא ספק אם בא חוץ לתחום אם לאו לרש"י מותר ולדברי הגאונים אסור וכתב הרשב"א שאף לדברי הגאונים אין לאסור אלא בנכרי שאין שרוי עמו בעיר דאיכא למיחש שמא מחוץ לתחום הביאן אבל נכרי השרוי עמו בעיר אין לחוש מספק ודבר שאין במינו במחובר שהובא לישראל ביום טוב ראשון של ר"ה מותר בב' אע"פ שקדושה אחת הן שאין עליו איסור הכנה ולא דבר התלוי בקדושה שנאמר קדושה אחת הן אלא משום קנסא שמא יאמר לו להביא ודיו אם קנסו אותו בראשון וכן משבת ליום טוב: לשון ריא"ז הביא לו נכרי דבר שאין לחוש לכל אלה כגון פירות יבשים וכיוצא בהן אם באו מתוך התחום מותרין ואם באו מחוץ לתחום אסורין לזה הישראל שהביאן הנכרי בשבילו גזירה שמא יאמר לו לך הבא אבל לישראל אחר מותרין ומז"ה מסתפק בנכרי שהביא לישראל מים בשבת דרך כרמלית אם גזרו בהן לאוסרן עליו כדבר הבא מחוץ לתחום שאסורו מד"ס ואם לאו וכן ביאר בפרק כל כתבי הקדש:
