1אסור להסיק ביו"ט שני של ר"ה הלפידים שכבו ביו"ט ראשון וכן בכל יו"ט שאחר השבת אסור להסיק באותן שכבו בשבת אא"כ ירבה עליהן עצים אחרים ויבטלם ברוב ובלבד שלא יגע בהן עד אחר שנתבטלו ברוב ובשאר יו"ט מותר: לשון ריא"ז שבת ויו"ט הסמוכים זה לזה ביצה הנולדה באחד מהם אסורה בשניהם לפי שאין שבת מכין ליו"ט ולא יו"ט מכין לשבת שיורי מדורה ושיורי פתילה ושמן שכבו בשבת יש שאוסרין להדליק בי"ט מכח תלמוד ארץ ישראל ומז"ה מתיר וכן נראה בעיני כמבואר בקונט' הראיות. הבא בספינה מחוץ לתחום בשבת נראה בעיני שכשם שאסור לירד בשבת כך אסור ביום טוב שלאחריו כמבואר בקונט' הראיות:2אבי"ה אסר אפי' התבשיל שנעשה בספק ביצה שנולדה ביו"ט וכן כתב הר"ם מרוטנבורק ולפי מה שפי' ר"ת הא דאמרינן דבר שיש לו מתירין לא בטיל דוקא שהוא בעין אבל טעמא בטל בששים נראה שהתבשיל מותר כיון שלא נתכוין לבטלה: לשון ריא"ז נתערבה באלף כולן אסורות לפי שאין אסורה אלא ביו"ט אבל במוצאי יו"ט היא מותרת וכל דבר שיש לו מתירין אפי' באלף אינו בטל ביצה טריפה שנתערבה בביצי' של היתר בטלה ברוב שכל דבר שאין לו מתירין ולא נתן טעם האיסור בהיתר בטל ברוב והוא שלא יהיה האיסור דבר חשוב שהוא מיוחד למכור במנין או תתיכה הראויה לכבד בה האורחים כמו שמבואר בפרק גיד הנשה שדבר חשוב אינו בטל אפילו באלף וכן חבילי תלתן של כלאי הכרם שהן אסורין בהנאה שנתערבו באחרים ואחרים באחרים כולם ידלקו ואע"פ שכלאי הכרם בטלין בא' ומאתים הואיל וחבילים מיוחדים למכור במנין אינן בטלין כל עיקר:3ובלבד שלא יגע בהן עד שיתבטלו ברוב וה"ר יחיאל כתב שאם נפלו בתנור בשבת אסור להסיקן ביום טוב שלאחריו אפילו על ידי בטול ברוב ולא דמי לנשרו ביו"ט דבההיא ליכא אלא איסור דרבנן גזירה שמא יעלה ויתלוש אבל הנך שנשרו בשבת אסורין מדאורייתא ביו"ט משום הכנה ובאיסור דאורייתא אין מבטלין איסור: לשון ריא"ז וכן עצים שנשרו מן הדקל בשבת אסור להסיקן ביום טוב וכן פירות הנושרים בשבת או ביו"ט אסורין באכילה גזירה שמא יעלה ויתלוש אפילו לטלטלן אסור וכבר ביארנו זה במסכת שבת בפרק מפנין וכן משקין שזבו מן הפירות אסורין שמא יבא לסחוט כמ"ש בהלכות שבת וכשם שאסורין בשבת כך אסורין ביום טוב ולפי זה נראה שאסור לסחוט בוסר ופרישין וכיוצא בהן ביום טוב כמבואר בקונטרס הראיות בפרקין ובריש אין צדין: עצים שנשרו מן הדקל לתוך התנור ביו"ט מרבה עליהן עצים מוכנים ומסיקן לפי שאיסור מוקצה מדברי סופרים הוא ומותר לבטלו לכתחלה ונראה בעיני שלא נאמר כן אלא באיסור מוקצה שאינו דומה לאיסור תורה אבל בשאר איסורין של סופרים הדומין לאיסור תורה כגון בשר עוף בחלב אין מבטלין בו איסור לכתחלה שמא יקלו אפילו בבשר בחלב של תורה כמבואר בקונטרס הראיות ואע"פ שאיסור יו"ט דבר שיש לו מתירין הוא ואינו בטל הואיל ועצים הללו נשרפין ואינן עומדין בעין בטלים הם ברוב:4רבינו פוסק דבני ארץ ישראל צריכין לעשות ר"ה שני ימים ורבינו אפרים תלמידו נחלק עליו וכתב דהני מילי בזמן שהיו מקדשין על פי הראיה אבל עכשיו שאנו סומכין על סוד העיבור חזר כל ארץ ישראל להיות בית הוועד שאין להן ספק בקדושת היום ואין להם לשמור אלא יום אחד וכ' בעל המאור ז"ל כדברי רבינו אפרים ז"ל ועוד כתב שכן נהגו בא"י כל סדורות שהיו לפנינו עד עתה חדשים מקרוב באו לשם מחכמי פרובינצא"ה והנהיגום לעשות שני ימים טובים בר"ה על פי הלכות רב אלפס ז"ל והביא ראיה שלא היו עושין מתחלה אלא יום א' משאלה ששאל רבינו נסים גאון את רב האי גאון ז"ל למה אמר אדונינו שבני ארץ ישראל תופסין ר"ה שני ימים הלא אנו רואים עד עתה שאין תופסין אלא יום אחד והשיב בזמן שהיו מקדשין ע"פ הראיה אין מקום הוועד עושין אלא יום אחד אבל חוץ לתחום נוהגין שני ימים ושולחים שלוחים בכל מקום באיזה יום קדשו בית דין את החדש ובכל מקום ששלוחי בית דין מגיעים אין נוהגין שאר המועדות אלא יום אחד ואשר אמרתם בעבור א"י ביו"ט של ר"ה כך אמרנו כדי שיעשו כמנהג הראשונים ולא ישנו ממנהג אבותיהם נוחי נפש וכתב הרא"ש זצ"ל כדברי רב אלפס דמדביצה אסורה גם צריכין לעשות שני ימים דר"ה דחד טעמא לתרוייהו דכלום אסר רבא ביצה אלא משום דאם באו עדים מן המנחה ולמעלה סמוך לחשיכה שלא היה שהות ביום לקבל עדותן משלימים אותו היום קדש ולמחר מקבלין עדותן ועושין אותו היום קדש והוי קדושה אריכתא מטעם זה נמי אנו צריכין לעשות שני ימים וא"ת כיון דבקיאינן בסוד העיבור לעולם לא יארע לנו דבר זה שנצטרך לעשות שני ימים טובים ראש השנה כי אנו בקיאין בסוד העיבור וקובעין ר"ה ע"פ החשבון ביום שהעדים ראויין לבא א"כ מהאי טעמא תהא ביצה מותרת אלא ודאי מדאסר רבא ביצה לבני דורו שהיו בקיאין בסוד העיבור אלמא טעמא דידיה מדביצה אסורה בזמן שמקדשין ע"פ הראייה מטעמא דקאמר גם בזמן שאין מקדשין נמי אסורה כדאמרינן בשני ימים טובים של גליות הזהרו במנהג אבותינו דילמא גזרי גזירה ואתי לקלקולי וזה הטעם עצמו שייך למימר בשני ימים טובים של ר"ה בארץ ישראל :
