רש"י על מועד קטן כ׳

1 כל שהוא משום אבל רגל מפסיקו - שצריך להשלימו אחר הרגל כיון דכי ישב שני ימים לפני הרגל צריך להשלים ולישב חמשה ימים אחר הרגל:

2 כל שהוא משום עסקי רבים - כלומר תנחומי רבים אין רגל מפסיקו כדי שיהא צריך להשלים ולעסוק בו אחר הרגל אלא מתעסקין בו ברגל:

3 ארבעה ימים הראשונים - של אחר הרגל רבים מתעסקים בו ומשלימין לשלשה שנתעסקו ברגל שכבר נתעסקו בו ברגל שלשה ימים:

4 ורגל עולה - למנין שלשים:

5 מאי לאו אסיפא - הא דתני דרגל עולה למנין שלשים היינו אסיפא אקברו ברגל ותיפשוט מינה דכי קברו ברגל עולה למנין שלשים וקשיא לרבא דאמר אינו עולה:

6 לא ארישא - קא מהדר אקברו שני ימים קודם הרגל רגל עולה לו למנין שלשים דהתם ודאי עולה לו הואיל וכבר התחיל באבילות אבל קברו ברגל לא ידענא:

7 בתחילת הרגל - ביום ראשון של רגל וקשיא לרבא:

8 שכבר נתעסקו ברגל - כל שבעה:

9 אפילו קברו ברגל - רגל עולה למנין שלשים ולא מיבעיא קברו קודם הרגל:

10 תנא דידן - היינו תנא דברייתא:

11 במה דברים אמורים - שאינה נוהגת אלא יום אחד:

12 אלא חמשה - מהני שבעה מתי מצוה דכתיב בקרא ויקרא כא בנו ובתו אחיו ואחותו ואשתו:

13 יחידאה היא - ולא ר' עקיבא דלר"ע לא שנא אביו ואמו לא שנא שאר קרוביו:

14 בגינזק - מקום:

15 רב בר אחוה דר' חייא דהוא בר אחתיה דר' חייא - דרבי אחא מכפרי נשא לאה והוליד ממנה אייבו מתה ונשא רחל ולה בת מאיש אחר וממנה נולד רבי חייא ונשא אייבו הבת ונולד להן רב ונמצא רב בר אייבו בר אחוה דרבי חייא מאבוה ובר אחתיה מאמיה:

16 כי סליק - רב מעירו דבבל לא"י שהיה רבי חייא שם:

17 א"ל - רבי חייא לרב:

18 אבא קיים - ר"ל אייבו אביך קיים הוא:

19 א"ל אימא קיימת - בלשון שאילה הוא כלומר שאתה שואל על אבי שאל על אמי שאף היא אחותך:

20 א"ל - ר' חייא ואמך אחותי קיימת היא:

21 א"ל - רב אבא קיים עדיין לא השבתיך עליו וממילא הבין ויש אומרים בניחותא היה רב משיבו על מי שאינו שואל כדי שיבין מן הכלל וקשה בעיני לומר שרב יוציא דבר שקר מפיו:

22 חלוץ מנעלי - להתאבל על אחי ואחותי:

23 והולך כלי אחרי לבית המרחץ - ללמד הלכה נתכוין שאין שמועה רחוקה לאחר שלשים נוהגת אלא יום אחד ומקצת היום ככולו:

24 למוצאי הרגל נעשית רחוקה - דהוי שלשים יום:

25 אינה נוהגת אלא יום אחד - אע"פ דכי שמע עדיין היתה קרובה עולה הרגל להשלים שלשים דהוי שמועה רחוקה:

26 אינו קורע - עכשיו דנוהג יום אחד לשמועה רחוקה:

27 היינו דליכא אבילות שבעה - כלומר משום דליכא שבעה אינו קורע:

28 קורע והולך - אחר שבעה אע"ג דליכא שבעה:

29 אבל מתאבל עליהן - על אותן קרובים:

30 אחיו מאמו - שלא מאביו דקרא משמע מאביו שלא מאמו:

31 אחותו נשואה בין מאביו בין מאמו - דבקרא לא אשכחן אלא אבתולה:

32 על שניים שלהן - אבי אביו ועל בן בנו ועל בן בתו ועל בן אחותו:

33 כל שמתאבל עליו מתאבל עמו - כלומר מתאבל עם אביו כשהוא מתאבל על אב שלו נמצא זה מתאבל על אבי אביו וכן כל שמתאבל עליו כגון שמתאבל על בנו מתאבל עמו כלומר מתאבל עם בנו כשהוא מתאבל פי' על בן שלו ונמצא זה מתאבל על בן בנו:

34 היינו תנא קמא - של רבי שמעון:

35 עמו בבית - דתנא קמא לא בעי שיהא אביו או בן בנו עמו בבית ויושב עמו וחכמים בעו עמו בבית:

36 כי האי - ענין דא"ל רב לר' חייא וכו':

37 באפה - דאיתתך כשהיא אבילה דהאי נמי כל שמתאבל עליו כגון אשתו מתאבל עמו בפניו:

38 צידונייתא - סעודות דאבל:

39 קשיין אהדדי - דהכא קתני מצעת לו מטתו והכא קתני כופה מטתו:

40 בשאר קרובי אשתו - מצעת לו מטתו:

41 אתא בריה - הדר אמימר קרע באפיה דבריה:

42 קם קרע - פעם שלישית: