רש"י על מועד קטן ט״ו

1 מצורעין - אע"ג דכתיב וראשו יהיה פרוע הא דריש ליה לקמן להאי פרוע למילתא אחריתי:

2 מנודין ומצורעין מהו - להכי קאמר להו בהדדי משום דפשיט להו בהדדי:

3 מנודה שמת וכו' - סיפא דברייתא היא:

4 כגלו של עכן - דכתיב יהושע ז׳:כ״ו ויקימו עליו גל אבנים גדול:

5 והן מתעטפין - מפורש במסכת תענית לאחר שהתענו שלש עשרה ת"צ:

6 מנודה לשמים - כי הני שאני דחמירי ולהכי צריכי עטיפת הראש אבל אחרים אינן צריכין עטיפת הראש:

7 יעטה - משמע עטיפת הראש:

8 פארך - זה תפילין:

9 דבר שהוא חוץ מגופו אף הוייה - האמורה בראש ראשו יהיה פרוע משמע מגולה כענין דכתיב ופרע את ראש האשה במדבר ה דבר שהוא חוץ מגופו ולא אמרינן משער שהוא מגופו:

10 מאי לאו - שיהא ראשו מגולה מתפילין:

11 אכומתא וסודרא - כלומר שיהא ראשו מגולה מכומתא וסודרא אבל תפילין מניח:

12 דהא א"ל רחמנא ליחזקאל האנק דום - כלומר בדבר זה תנהוג אבילות שתדום ולא תשאל לשלום:

13 ת"ש - דתני גבי תעניות הן יושבין כמנודין ואבלים כו':

14 שפם - משמע שפתותיו מדובקות:

15 מי קתני כמנודה - שאסור בשאילת שלום:

16 מוחרם - שמחרימין בחרם לאחר ל' יום לאחר הנדוי:

17 בפקתא דערבות - בשוק של אותו מקום:

18 בעלי קריין אסורין - לפי שבא להם מחמת שמחה וקלות ראש וליכא אימה:

19 דמות דיוקני - בצלם אלהים עשה את האדם בראשית ט׳:ו׳:

20 כשאמרו - חכמים גבי עברו אלו ולא נענו תענית דף יג. אסור במלאכה וכו' וכן אתה מוצא במנודה:

21 מאי לאו אכולהו - קאמר דמנודה אסור:

22 לא אשארא - דקתני אעטיפת הראש דאמרי' התם דף יד: בתענית צבור מתעטפין ויושבין כמנודין:

23 ורחיצה בכלל סיכה - דכתיב ותבא כמים בקרבו וכשמן בעצמותיו תהילים ק״ט:י״ח:

24 כשאמרו אסור ברחיצה - בתענית צבור:

25 אכולהו - ארחיצה נמי דמנודה אסור:

26 לא אשארא - קאמר דמנודה אית ליה דין דהני דתעניות צבור:

27 כשאמרו אסור בנעילת הסנדל - בתענית צבור:

28 ויבא אליה - לאחר אבילות:

29 מנודין היו - למקום:

30 ספיקא הוא - אי קיל אי חמיר:

31 זיל הכא ומדחי - דלקולא אזלי בהדייהו:

32 לפיכך נקראים שלמים בזמן שהוא שלם - בדעתו שדעתו מיושבת עליו:

33 יספרו לו - לעיל מיניה כתיב ואל מת אדם לא יבא לטמא ובכהן משתעי ואחרי טהרתו דהיינו מפרישתו מן המת משיפריש מן המת מונין שבעת ימי הזאתו שבעת ימים אחרים יספרו לו מדאפקיה רחמנא בלשון ספירה ולא נקט הזאה שמעינן שבעת ימי ספירו אם נצטרע:

34 וביום באו ביום טהרתו - כתיב בכהן גדול: