רש"י על מועד קטן ט״ז ב

1 אף דברי תורה בסתר - דכתיב בסיפיה דקרא מעשה ידי אומן התורה מעשה אומנתו של הקדוש ברוך הוא:

2 רב בר אחוה דרבי חייא דהוא בר אחתיה ורבה בר בר חנה בר אחוה דר' חייא דלאו בר אחתיה כדאמרינן בסנהדרין:

3 עייא - כך כינה שמו של ר' חייא לשון גנאי:

4 ראה מי קורא לך - כלומר צא מכאן:

5 תא - בוא אלי והדר שלח ליה לא תיתי:

6 וזה - שליח שני לא ראיתי:

7 ברצות ה' דרכי איש גם אויביו ישלים אתו - כי הוא על כרחו בא:

8 מאי טעמא עבדת הכי - דשנית בשוק:

9 ביומא דכלה - דרשה שהכל מצויין שם:

10 מוקים ליה בצדקה - דמיבעי למיעבד בסתר:

11 מר עוקבא - כתלמיד לשמואל דשמואל גדול בתורה יותר ממר עוקבא:

12 כי יתבן בדינא כו' - משום דמר עוקבא היה נשיא:

13 חייקי ליה דוכתיה - מנמיכין לו מקום כשיושב בדין:

14 כי היכי דמשתמע ליה מיליה - דשמואל רביה בתורה:

15 איטריד - מר עוקבא בדינא שהיה מחשב בדין ולא אידכר ליה למיזל בתר שמואל:

16 לא נגה לך - כלומר: לא סגי לך דאזילנא בתרך:

17 לישרי לי מר בתיגריה - הב לי רשותא למיהדר:

18 ידע - מר עוקבא:

19 דנקט - שמואל בדעתיה משום דאזיל בתריה:

20 מי שמעת שמתא מפומיה - אי שמית לך:

21 פסיק סידרא - לימד פרשיות:

22 מכלל דאיכא ראשונים - והלא לא מצינו שאמר דוד דברי אלא במקרא זה דדברי לשון נבואה:

23 אתה שאול - שנולדת במזלו:

24 והוא דוד - שנולד במזל שלך:

25 אבדתי כמה דוד - שהוא צדיק ממך:

26 שגיון - שגגה היתה לו:

27 משונה במעשיו - צדיק גמור:

28 שהקים עולה של תשובה - שהוא שב תחלה ונתן דרך לשבים כדאמרינן בפ"ק דע"ז דף ד: לא דוד ראוי לאותו מעשה אלא שאם חטא יחיד אומרים לו כלך אצל דוד שמחל לו הקב"ה אותו עון אף אתה חזור בתשובה:

29 צור ישראל - מושל באדם אני מי מושל בי צדיק מושל בי ומבטלה:

30 עירא היאירי - הוה מתני לדוד אגב כרי' וכסתות ודוד הוה מתני לרבנן על גבי קרקע:

31 ראש לג' אבות - שהוא הולך לפניהם לעוה"ב:

32 מעדן עצמו - כופף עצמו ידיו ורגליו ביחד ויושב לארץ:

33 בדבר אוריה החתי - נטלו לו מאתים: