רשב"ם על פסחים קי״ח א:א׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רשב"ם על פסחים קי״ז ע״ב:כ׳ רשב"ם על פסחים קי״ח ע״א:ג׳ »

1 פסחים פתח ↗

מַאי ״בִּרְכַּת הַשִּׁיר״? רַב יְהוּדָה אָמַר: ״יְהַלְלוּךָ ה׳ אֱלֹהֵינוּ״. וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: ״נִשְׁמַת כָּל חַי״. תָּנוּ רַבָּנַן: רְבִיעִי גּוֹמֵר עָלָיו אֶת הַהַלֵּל, וְאוֹמֵר הַלֵּל הַגָּדוֹל, דִּבְרֵי רַבִּי טַרְפוֹן. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: ״ה׳ רוֹעִי לֹא אֶחְסָר״.

2 חידושי הלכות פתח ↗

פרשב"ם בד"ה ור"י אמר נשמת כו' והיינו דאמר הלכה כר' יהודה בתרוייהו כו' עכ"ל בשמעתין לא הוזכר דהלכה כר"י בתרוייהו אלא דר"ל דהיינו מה דאמר בסדר הגדה לומר יהללוך ונשמת משום דקי"ל כר"י לומר תרוייהו דר"י ברכת אחרת בא להוסיף וקבעוה לחלק הברכות דהיינו ברכת יהללוך אחר הלל וברכת נשמת אחר הלל הגדול זהו דעת הרשב"ם דר"י בא להוסיף ברכה אבל מנהגינו אינו כן דאנן אין חותמים בברכה רק אחר נשמת וכמ"ש התוספות בשם הר"ח כהן ודו"ק:

2 פירושים והערות מהרב יהושע הרטמן על גבורות השם פתח ↗

53 כן כתב הרשב"ם פסחים קיח.: "ורבי יוחנן אמר נשמת כל חי - אף 'נשמת', דהיינו ברכת השיר דמתניתין, דאילו 'יהללוך' אנו אומרים בכל יום שאומרים בו את ההלל, ומאי שנא ליל פסח דנקט, אם לא להוסיף עוד ברכה אחרת" הובא למעלה הערות 3, 41.

3 פירושים והערות מהרב יהושע הרטמן על גבורות השם פתח ↗

201 כי "רועי" מכוון בעיקר למזונות, וכמו שכתב הרשב"ם פסחים קיח. "ה' רועי - על שם המזון שאכלו צריך לומר". וכן יעקב אבינו אמר בראשית מח, טז "האלקים הרועה אותי מעודי וגו'", וכוונתו לנתינת מזונות, וכמו שדרשו בגמרא פסחים קיח., והובא למעלה ראה הערה 161. וראה בסמוך הערה 209.

1 יהללוך - נשמת כל חי וגומרין בו בא"י מלך מהולל בתשבחות וזו היא ברכת השיר דמתניתין כלומר ברכת השבח:

2 ור' יוחנן אמר נשמת כל חי - אף נשמת דהיינו ברכת השיר דמתני' דאילו יהללוך אנו אומרים בכל יום שאומרים בו את ההלל ומאי שנא ליל פסח דנקט אם לא להוסיף עוד ברכה אחרת והיינו דאמר הלכה כרבי יוחנן בתרוייהו וקבעוהו לאחר הלל הגדול שצריך לאומרן כדלקמן דהשתא איכא ברכה בכל חדא וחדא והכי הויא מילתא שפיר כך נראה בעיני: ה"ג ת"ר רביעי גומר עליו את ההלל ואומר עליו הלל הגדול:

3 ה' רועי - על שם המזון שאכלו צריך לומר:

« רשב"ם על פסחים קי״ז ע״ב:כ׳ רשב"ם על פסחים קי״ח ע״א:ג׳ »