רשב"ם על פסחים ק״ד

1 על שבע - מפרשינן לקמיה:

2 והא מר לא שלש אמר ולא שבע אמר - דארבעה אמר ומה ראית אם לתפוש את המועט דייך בג' ואם לרבות באת היה לך לומר כל שבע:

3 איברא - באמת:

4 מעין החתימ' - ולא ממנינא הוא:

5 מעין חתימה היא - דקאמרת וחותם בסדר בראשית והויא לה בין יום השביעי לששת ימי המעשה מעין חתימה ובצרו להו משבעה:

6 פתיחתן - התחלתן

7 ומאי בינייהו - דהא ברכת הבדלה מעין פתיחתן ומעין חתימתן איכא וכן רוב ברכות:

8 יום טוב שחל להיות אחר השבת - דבעי למיחתם בין קודש לקודש: הכי גרסי' מאן דאמר מעין חתימתן סמוך לחתימתן בעי למימר בין קדושת שבת לקדושת יום טוב הבדלת והכי עבדינן לאפוקי נפשין מפלוגתא:

9 אבל לא במוצאי יום טוב לשבת - דאפרכוס יוצא והמלך נכנס אין דרך ללוות האפרכוס שהכל נמשכין אחר המלך:

10 הרגיל - שבקי בהן:

11 אומר אחת - קשיא לר' אלעזר דאמר לא יפחות משלש:

12 הכי גרסינן תנאי היא דאמר רבי יוחנן בנן של קדושים כו' - והיינו תנאי בנן של קדושים שהוא תנא:

13 ונהגו העם - תנאים שהיו בימיו נחלקו עליו ועושין העם על פיהן הרי תנא אחר:

14 ר' מנחם בר רבי סימאי - ואמרינן במסכת ע״ג פרק ר' ישמעאל עבודה זרה דף נ אמאי קרי ליה בנן של קדושים משום דלא אסתכל בצורתא דזוזא:

15 ולית הלכתא כוותיה - גמרא קאמר ליה:

16 האמורות בתורה - כגון הנך דלקמן:

17 סדר הבדלות - היינו שבע הבדלות אע"ג דאיכא שמונה בין יום השביעי לששת ימי המעשה לא חשיב דמעין חתימה היא:

18 בין הים לחרבה - לקמן מסמי לה מברייתא:

19 בין כהנים ולוים וישראלים - גרסינן ולקמן מפרש ליה:

20 וחותם בסדר בראשית - ברוך סודר בראשית שבמוצאי שבת התחיל הקב"ה לסדר מעשה בראשית וכולהו הנך כתיבי ולהבדיל בין הקדש ובין החול ובין הטמא ובין הטהור ויבדל אלהים בין האור ובין החשך ויבדל בין המים וגומר ואבדיל אתכם מן העמים ויקרא כ׳:כ״ו אבל הבדלה דשבת לא כתיבא דמעין חתימה חשיבא לקמן ולאו ממנינא הוא והאי דלא חשיב לה לבסוף משום דלגבי שלש קתני לה דכי לא עביד אלא שלש הבדלות קאמר לה סמוך לחתימה:

21 מקדש ישראל - מכל עולמו שיצר לא קידש אלא ישראל ולפי פירוש זה שייכא חתימה זו במוצאי שבת:

22 רב אמר מקדש ישראל - כר' יוסי בר' יהודה

23 ושמואל אמר המבדיל בין קדש לחול - שמואל לא סבירא ליה ככל הנך תנאי דלעיל אלא כרבנן סבירא ליה דתנן בסוף פרק קמא דחולין דף כו: גבי יום טוב שחל להיות במוצאי שבת כיצד מבדילין בין קדש לחול כו' ואמרינן בגמרא היכא אמר לה להך ברכה בין קדש לקדש אמר רב יהודה בחתימתה רב שישא בריה דרב אידי אמר בפתיחתה

24 ולית הלכתא כוותיה אלא כרב יהודה ומדהתם במוצאי שבת ליום טוב חתמינן בין קדש לקדש הכא במוצאי שבת לחול חתמינן בין קדש לחול כך נראה בעיני דאי לא תימא הכי שמואל דאמר כמאן ואנן היכי קיימינן כוותיה כדלקמן:

25 ולית הלכתא כותיה - כר' יהושע בן חנניה לפי שאין חותמין בשתים בפרק שלשה שאכלו ברכות דף מט - אלא כשמואל דהא לייטי עלה דרב:

26 א"ל - רב יהודה לרב יצחק בריה

27 זיל אמטי ליה - לעולא ובעלילה זו תראה היאך מבדיל:

28 המבדיל בין קדש לחול - הוא דאמר ותו לא:

29 סררותיה דמר - כעס עליו על שלא הלך הוא בעצמו:

30 דלא תיגמר שמעתיה מפומיה - דרב יצחק אלא מפומיה דאביי ואמרינן יבמות דף צז. כל תלמיד חכם שאומרים דבר שמועה מפיו שפתותיו דובבות בקבר:

31 ברכת המצות - כגון להתעטף בציצית ועל נטילת לולב וטעמו של דבר לפי שאין בהן ריבוי דברים:

32 וברכה הסמוכה לחבירתה - כגון אותן של שמונה עשרה ברכות:

33 וברכה אחרונה שבקרית שמע - אע"פ שאין ברכה אחרת למעלה הימנה שהתחיל בה בברוך שהרי הפסיק קרית שמע אעפ"כ אינו מתחיל בה בברוך וחשבינן לה ברכה הסמוכה לחבירתה לאותה שלפני ק"ש שהרי מחובר אמת ויציב על סופו של ק"ש וכדאמרינן בברכות דף יד: שצריך לסמוך אמת ויציב אחר אני ה' אלהיכם כדכתיב וה' אלהים אמת הלכך כחדא ברכתא אריכתא דמיא:

34 יש - מאלו שהזכרנו שפותח בהן בברוך ואינו חותם כגון ברכת פירות ומצות:

35 יש מהן - שחותמין ואינו פותח כגון ברכה הסמוכה לחבירתה שהרי פוטרתה הראשונה שנפתחה בברוך:

36 וברכת הטוב והמטיב דברכת המזון אע"ג דסמוכה לחבירתה שהרי התחיל בברכת המזון אף על פי כן פותח בה בברוך משום דברכה באנפי נפשה איתקן משום הרוגי ביתר שניתנו לקבורה הטוב שלא הסריחו והמטיב שנתנו לקבורה אבל אנו מאריכין בה קצת כדי לומר בה שלש מלכיות כדמפרש בפ' שלשה שאכלו שם דך מט - הלכך כולה חדא הודאה היא כברכת הפירות וכברכת המצות ולא בעיא חתימה