רשב"ם על פסחים קי״ג

1 גזייתא - כשהולכין במבואות שבילי כרמים וסוסיהן משתמטין ובורחין ביישוב:

2 ולא תדור במתא דלא צניף בה סוסיא - כלומר שאין בה סוס משום דהוי נטירותא דקרתא מגנבי לרדוף אחריהן ולתופשן:

3 דרישא אסיא - רופא מפני שטרוד ברפואותיו ואינו עוסק בצרכי ציבור:

4 ולא תנסוב תרתי נשי - שלא תתיעצנה עליך רעה:

5 נסיב תלת - שאם תתיעצנה השתים השלישית מגלה לך:

6 פשוט נבילתא בשוקא - פשוט עורה בשכר:

7 סלקת לאיגרא שירותך בידך - כשתצא לדרך אפי' במקום קרוב מזונותיך עמך:

8 מאה קרי בזוזא תותי כנפיך להוי - אפילו המזונות בזול יהיו עמך:

9 לא תשתי סמא - אל תשתה סמים מפני שנקבע להם ווסת ויהא לבך שואלך ותפסיד מעות ואפילו לרפואה לא תישתי אם אפשר לרפואה אחרת:

10 לא תשוור ניגרא - פסיעה גסה נוטלת מאור העינים ואית דמפרשי ניגרא אמת המים ורגילין בני אדם לקפוץ מעבר זה לעבר זה לקצר דרכן:

11 לא תעקר ככא - שן ממש ומשום חולי שסופו תרפא:

12 דמלכותייהו אחורי אודנייהו קיימין - כלומר עתידין ליגדל ותגדל אימתן וינקמו ממך:

13 אדחלא אכרעך זבינך זבין - בעוד החול על רגליך כשבאת מן הדרך מכור מה שהבאת כדי שתחזור מהרה ותקנה ותביא ותמכרנו:

14 זבין ותיחרט - כלומר אם יוקיר יכול אתה להתחרט על שמהרת למכור:

15 בר מחמרא - שמא אילו לא מכרו היה מחמיץ:

16 שרי כיסך ופתח שקיך - קבל המעות תחלה ותנם בתוך כיסך ואח"כ פתח השק ותנם ללוקח:

17 קבא מארעא ולא כורא מאיגרא - מוטב שילך למקום קרוב להשתכר דבר מועט מלהשתכר הרבה במקום רחוק:

18 תמרי בחלוזך לבי סודנא רהוט - אם יש תמרים באותו כלי שנותנין בו תמרים מהר לעשות מהם שכר שאם תמתין תאכלם ובין כך ובין כך תפסיד:

19 מאי סודנא - למה נקרא עושה שכר סודנא:

20 סוד נאה - עצה טובה היא שהרי מתעשרין הימנה:

21 וגמילות חסדים - יכול לתת הימנה לעניים לעשות מהן צדקה וחסד שהרי אין בה קרן גדול:

22 כל אגב גבייא בעיא - כל דבר שצריך לכתוב שטר עליו כגון מלוה ואמנה גביא בעי כלומר עדיין הוא צריך לגבות ויש בו טורח:

23 מעות רעות - דפרע ליה ניהליה זוזא זוזא:

24 כדי שתכנס בראשונה - אם תנוס:

25 אל תרבה בגנות - כלומר אל תהי רגיל לעשות דבריך בפרהסיא במקום מגולה:

26 משום מעשה שהיה - דדוד ובת שבע דכתיב שמואל ב י״א:ב׳ וירא והנה אשה רוחצת מעל הגג:

27 משום ממון - שמבזבזת לו ממונך:

28 דמשייר מקידושא - שיש לו מעט יין ומונע שתייתו בשביל הבדלה:

29 רווק - פנוי

30 תני תנא - להך מתני' שלשה הקב"ה מכריז עליהן לשבח:

31 ומומתייהו - שבועה שלהן:

32 חטא - בעבירה

33 שם רע הוא דקא מפקת עילויה - מאחר שאין אתה נאמן בעדות לא יתקבל עדותך אין לך עליך מצוה להעיד הרי אתה עובר על לאו דלא תלך רכיל ויקרא יט:

34 דכתיב לא יקום עד אחד וגו' - כלומר המקרא מעיד שאי אתה נאמן בעדות זו:

35 מותר לשנאתו - הרואה יחידי דבר ערוה בחבירו אע"פ שאינו רשאי להעיד לו מותר לשנאתו שהרי הוא יודע בודאי שהוא רשע:

36 מאי שונא - כלומר מי הוא שונא שאמר הכתוב:

37 ה"ג אי נימא שונא ישראל - כלומר שהוא שונא ישראל מי שרי למיסנייה ומסתמא לאו ברשיעי איירי קרא

38 הרחמנין - יותר מדאי והני שלשה מילי דבר התדיר בהן כל שעה וכיון דהוא מקפיד עליהן אין חייו חיים שאין לו מנוחה:

39 אין הדעת סובלתן - של בריות:

40 המתגאה על הציבור בחנם - נוהג עליהם שררה ואינו עומד עליהן בשעת דוחקן:

41 צוה כנען את בניו - כלומר מנהגן כן הוא כאילו צוה עליהן אביהן ונפקא מינה שצריך אדם ליזהר מהן:

42 בחבורת מצוה - כגון משתה של ברית מילה או בת כהן לכהן:

43 כלדיים - בעלי אוב כך פירש רבינו ולא נהירא דקרא כתיב בהדיא אל תפנו אל האובות ואני שמעתי חוזים בכוכבים וכן עיקר:

44 תמים תהיה - להיות בוטח בו בכל קורות ונולדות הבאות לך:

45 היושבת על דם טהור - אשה שכלו ימי טוהר שלה והגיע ליל ארבעים ואחד לזכר או ליל שמונים וא' לנקבה שאם תראה עכשיו תהא נדה אסורה לשמש ואע"פ שלא ראתה דהואיל ולמודה היא עד עכשיו להיות משמשת עם ראייתה גזירה שמא תראה ותשמש:

46 עונה - יום ולילה כך פירש רבינו ולא נהירא אלא לילה אחד דהיינו ליל ארבעים ואחד כדמפרש רבה נדה דף סג: אזהרה לבני ישראל שיפרשו מנשותיהן סמוך לווסתן וכמה עונה ומפרש או יום או לילה: