רשב"ם על פסחים צ״ט ב:א׳

מהדורה: מהדורת וילנא

1 חידושי הלכות פתח ↗

בפרשב"ם בד"ה סמוך למנחה כו' מנחה קטנה בט' ומחצה כו' ובד"ה ואפילו עני שבישראל לא יאכל בלילי פסחים כו' כצ"ל:

2 רש״ש פתח ↗

רשב"ם ד"ה לא יאכל. כדי כו' לתיאבון משום הד"מ. וכ"כ הרע"ב ותימה שלא פירש כהאמור בגמרא לקמן קז ב דילמא אתי למיכל למצה אכילה גסה ופירש בעצמו ואינה אכילה ואולי דלמאי שפירש שם דלהכי נקיט מצה דלגבה הוי אכ"ג באכילה מועטת ואכ"ג כזו אינה אלא כמו שלא לתיאבון ויוצא בה וכדמחלק ר"ת בתוספות שם. והר"ן פירש כאן משום אכילה גסה כנכון:

3 פירושים והערות מהרב יהושע הרטמן על גבורות השם פתח ↗

185 לשון המדרש ב"ר פח, ה: "ד' כוסות של לילי פסח... כנגד ד' גאולות שנאמרו במצרים; שמות ו, ו 'והוצאתי', 'והצלתי', 'וגאלתי', שם פסוק ז 'ולקחתי'". וכן רש"י במדבר טו, מא כתב: "ארבע לשונות של גאולה שנאמרו במצרים; 'והוצאתי', 'והצלתי', 'וגאלתי', 'ולקחתי'". וכן הוא בירושלמי פסחים פ"י ה"א, והביאו הרשב"ם פסחים צט:. וראה למעלה פ"ס הערה 183, וש"נ.

4 הערות ותיקונים על מדרש לקח טוב פתח ↗

ד׳ מיני גאולות כנגד ד׳ כוסות. בכ״י פלארענץ הגי׳ ד״א כנגד ארבעה כוסות, ועיין ב״ר פפ״ח מכאן צ״ל מהיכן קבעו חכמים ארבע כוסות של ליל פסח, אמר רב הונא בש״ר בניה כנגד ד׳ גאולות שנאמר במצרים והוצאתי, והצלתי, וגאלתי. ולקחתי, רשב״נ אמר כנגד ארבע כוסות שנאמר כאן כו׳. ועיין רש״י פסחים ק״ח ד״ה ארבע, ורשב״ם ב״ב נ״ח ד״ה רביעית, ורשב״ם פסחים צ״ט ד״ה ולא, ועיין בשמ״ר פ״ו.

4 פרדס יוסף פתח ↗

והוצאתי. ברשב"ם פסחים צ"ט: כ' ד' לשונות של גאולה והוצאתי וגאלתי ולקחתי והצלתי, ובאמת כ' במד' הנוסח והוצאתי והצלתי וגאלתי ולקחתי כמ"ש בתורה, וברש"י שם בפסחים, וצ"ע שהרשב"ם מהפך הנוסח, ועבל"ע דרוש כ"ו, ובית יצחק דל"ו, ובקובץ המגיד מרומעניא שנה ח' דכ"א: בענין ד' כוסות, וברש"י פסחים צ"ט: כ' הטעם נגד ד' גאולות, ובדק"ח: כ' נשים חייבות בד' כוסות שאף הן היו באותו הנס, ג' כוסות נגד ג"פ שכ' וכוסי בידי, וד' בהמ"ז וצ"ע, ועי' בדברי חכמים להשד"ח סי' קט"ז שכ' דנשים לא היו בכלל גזירה אינן בכלל ד' לשונות של גאולה, אך זה תימה דאם כן שבט לוי ג"כ ל"ה בכלל שיעבוד, וע"כ כיון שאחיהם היו בשיעבוד ונגאלו גם הם יש להם לשמוח ומכ"ש נשים שניטלו מהם הבנים והשליכו ליאור ג"כ היו בכלל הגזירה, וע"ע בירו' ר"פ ע"פ, ופ"ג ה"ב משקלים, וב"ר פפ"ח, וכאן:והמפ' הקשו למה לא תקנו כוס ה' נגד והבאתי אתכם אל הארץ ונתתי אותה לכם מורשה בפ"ח, ובס' הדוה"ע כ' דכהנים ולוים לא נטלו חלק בארץ עי' פ"ה מי"ד ממע"ש, ותוס' ברכות כ': ד"ה נשים ול"ה מקום לתקן כוס עבורם, ומש"ה לא פליג וגם בישראל לא תיקנו ואי"ל דגם ד' כוסות יופטרו דל"ה בשיעבוד ז"א כמש"ל, וגם אי' בשמו"ר פ"ה דשבט לוי לא נשתעבד רק בפרך, אבל גם הם היו תחת הלחץ של מצרים, וע"ל בשמות ד' י"ט, ולפי זה י"ל טעם שנוהגין למזוג כוס ה' ואין שותין ממנו כמ"ש הח"י ת"פ סק"ו וקורין אותו כוס של אליהו, דבסמ"ג והובא בפר"ד ד"ו כ' דלעת"ל יהיה לכהנים ולוים חלק בארץ, וכ"כ ברשב"ם ב"ב קכ"ב., ושפיר שייך והבאתי לכל ישראל ויהי' אז שותין ה' כוסות, וזה כוס אליהו שיהי' נוהג בעת שיבא אליהו ועושין היום זכר, ועי' בתו"ת. ובפסחים ק"ט: כוס של ברכה מצטרף לטובה ולא לרעה, ואף דמצינו דמתירין סכנה במקום מצוה, דשומר מצוה לא ידע דבר רע, וביבום ל"ש קטלנית, בחכ"צ א', ונובי"ק אה"ע י', ואו"ח תנ"ה ס"א דאין לשפוך מים שלנו מפני מת, ואפילו אי ד' כוסות רק דרבנן כתוס' פסחים ק"ח: ד"ה שאף, אבל גם במצוה דרבנן שליחי מצוה אין ניזוקין כמ"ש הפמ"ג או"ח במ"ז תל"ג סק"ז, אבל י"ל דרק באקראי בזה מצוה מגין אבל לכתחלה יתקנו חכמים מצוה במקום סכנה זאת לא יהיה, וכ"כ תוס' כתו' כ"ח: ד"ה בית, אף דה"ט ברה"ר טהור רק באקראי, אבל היכי שלעולם הוא ספק לא רצו לטהר, וכ"כ בירו' הובא בב"י יו"ד ש"ג דאף דגדול כבוד הבריות שדוחה ל"ת דוקא אם הדחיה לשעה ולא כשהיא לעולם, וענובי"ק או"ח ל"ה:ובפסחים ק"ח: א' רב שתאן בבת אחת ל"י ידי ד' כוסות, ופי' ברשב"ם בשם רש"י בב"א שעירב ד' כוסות בתוך כוס א', ודחה שם, רק הפי' בב"א רצופין שלא על הסדר הכ' במשניות, ובס' הדרוש והעיון הביא ראיה מיומא ה': כיצד הלבישן אהרן ובניו בב"א, ומק' מי משכחת לה, ומשני דאקדים, ופרש"י לא בב"א ממש אלא זא"ז ולא הפסיק בגד אחר בינתיים, הרי שעשיה בזא"ז חשובה בב"א ועשבו"י אה"ע ח"א קכ"ט, וע"ע תוס' כתו' ל': ד"ה ל"צ, אם תחב לו בבית הבליעה ונהנה מיד חשוב באין כא' ע"ש, ומשמע אם בא בזאח"ז בתכיפות בלי הפסק חשוב בב"א, ובמכתבי להמחבר הערות על ספרו כתבתי לו שבס' ציונים לתורה כלל ל"ה נסתפק כל היכי שהוזכר קדימה ואיחור אם נעשו ב' הדברים בב"א אי יצא, ועיין בתמורה ד"י:, כריתות כ'., רמב"ן שבת ק"ד:, ר"ה ל"ד: תד"ה מתשעה, ר"ש פ"ד מ"ב מפרה, יומא נ"ז., מגילה ל'. ורש"י תשא ל' י"ט ורחצו אהרן ובניו בב"א, ובתצוה כ"ט י' וסמך, באוה"ח שכ' ולא אי' ויסמכו, שאהרן יסמוך בפ"ע ואח"כ בניו, ובתוספתא כו' סומך ומסתלק, ובס' תולדות האוה"ח נדפס קונ' ניצוצי אורות מהג' בעל כל"ח ז"ל הביא שנשאל מהגאבד"ק פאביאניץ שליט"א דבתוספתא שם מבואר דאיל המלואים סמכו כולן בב"א, וע"ש בחסדי אבות שגם באיל המלואים סמכו זאח"ז, אך אח"כ סמכו עוד הפעם כולם כאחד מחמת שמחה, והקשה עלי' דא"כ ל"ה סמיכה ראשונה תיכף לשחיטה, וע"ש בבעה"ת ובשו"ת שער אפרים מ"ח, וח"ס או"ח קצ"ד, ומ"ש בפ' תצוה כ"ח מ"א, וע"ע בשו"ת אבני חפץ צ"ד שהביא תוס' יבמות צ"ח. ד"ה על, נבואה ב' של יונה הי' באותו יום חשוב הכל כנבואה אחת, וע"ע בר"ש טהרות פ"ט מ"ד שכ' שכל אותו היום מיד קרי לי', וע"ע בגיטין מ'. מי שאמר בשעת מיתתו, וע"כ הכוונה סמוך למיתתו, ועי' מהרי"ט ח"א קכ"ב שדייק מזה דלשון שעת היינו כל עוד שלא נגמר הדבר, וע"ע בר"ן נדרים ס"ז. דלשון בת אחת לאו דוקא ואפילו מפיר זה שחרית וזה ערבית סגי, כל שלא הפסיק בינתים דבר שהוא מעכב הפרה:

5 כף החיים על שולחן ערוך אורח חיים פתח ↗

פו שם. ימכור מלבושו וכו' היינו אם לא נתנו לו גבאי צדקה. רשב"ם פסחים צ"ט ע"ב. ב"י. מ"א ס"ק ט"ו. ר"ז שם. אכן מחוייבין הם ליתן לו כמבואר ברשב"ם שם. וכ"כ הרמב"ם פ"ז דין ז' וכ"כ המרדכי פ' ע"פ. וכ"כ רש"י על הרי"ף שם. וכ"כ הר"ן שם. ועיין שם בתו' שכתבו דמשמע קצת שאין נותנין לבניו ולבני ביתו כ"א לעצמו והוא מוציא את כולם בשלו כמו בקידוש של שבת אלא שסיימו דיש להחמיר ולהצריך ארבע כוסות לכל אחד ועו"ש. ונ"מ למי שהוא עני ביותר ואין לו רק ד' כוסות דא"צ למכור מלבושיו לצורך ד' כוסות של אנשי ביתו אלא דיוצאין בשלו וישתה מכל כוס רובו והשאר יתן לבני ביתו לשתות כל אחד מעט לזכר ורק בכוס רביעי יש לשתות רביעית שלת משום ברכה אחרונה.

1 ערבי פסחים סמוך למנחה - מנחה קטנה קודם למנחה מעט חצי שעה בתחלת שעה עשירית דתנן פסחים נח א תמיד נשחט בשמנה ומחצה וקרב בתשעה ומחצה נמצאת מנחה קטנה בט' ומחצה וסמוך ליה היינו חצי שעה קודם בסוף שעה תשיעית ותחלת שעה עשירית:

2 לא יאכל אדם כו' - כדי שיאכל מצה של מצוה לתיאבון משום הידור מצוה:

3 ואפילו עני שבישראל לא יאכל - בערבי פסחים עד שיסב כדרך בני חורין במטה ועל השלחן זכר לחירות:

4 ולא יפחתו לו - גבאי צדקה המפרנסין את העניים כדתנן פאה פ"ח מ"ז אין פוחתין לעני העובר ממקום כו' אלמא לישנא דלא יפחתו אגבאי צדקה קאי והוא הדין נמי אם לא יתנו לו שצריך שיחזר בכל כחו אחריו אלא אורחא דמילתא נקט שרגילין ליתן לו ארבע כוסות וסדרן מפורש לפנינו ומצינו בב"ר פ' פח רב הונא בשם רבי אבא אמר כנגד ארבע לשוני גאולה האמורין בגלות מצרים והוצאתי וגאלתי ולקחתי והצלתי בפ' וארא:

5 ואפילו - הוא מתפרנס מתמחוי של צדקה דהיינו עני שבעניים דתנן במסכת פאה מי שיש לו מזון שתי סעודות לא יטול מן התמחוי אפילו הכי אם לא נתנו לו גבאי צדקה ימכור את מלבושו או ילוה או ישכיר את עצמו בשביל יין לארבע כוסות:

רשב"ם על פסחים צ״ט ע״ב:ב׳ »