רשב"ם על פסחים קי״ח

1 יהללוך - נשמת כל חי וגומרין בו בא"י מלך מהולל בתשבחות וזו היא ברכת השיר דמתניתין כלומר ברכת השבח:

2 ור' יוחנן אמר נשמת כל חי - אף נשמת דהיינו ברכת השיר דמתני' דאילו יהללוך אנו אומרים בכל יום שאומרים בו את ההלל ומאי שנא ליל פסח דנקט אם לא להוסיף עוד ברכה אחרת והיינו דאמר הלכה כרבי יוחנן בתרוייהו וקבעוהו לאחר הלל הגדול שצריך לאומרן כדלקמן דהשתא איכא ברכה בכל חדא וחדא והכי הויא מילתא שפיר כך נראה בעיני: ה"ג ת"ר רביעי גומר עליו את ההלל ואומר עליו הלל הגדול:

3 ה' רועי - על שם המזון שאכלו צריך לומר:

4 שהקדוש ברוך הוא יושב ברומו של עולם כו' - דכתיב ביה נותן לחם לכל בשר והיינו דבר גדול:

5 בטובתו - בטובה שהשפיע לו והכי משמע כי טוב כי לעולם חסדו חסד הוא עושה לעולם בכי טוב כלומר בטוב שנתן לו:

6 עשיר בשורו עני בשיו - מפסידו ממון ומכפר על גופו:

7 בעצבון - תרי משמע:

8 כקריעת ים סוף - כלומר נס גדול עושה לו הקדוש ברוך הוא למי שנותן לו מזונות כאשר עשה לישראל שקרע להם ים סוף ונפקא מיניה למבעי רחמי:

9 קשין נקביו של אדם - כשהוא עצור:

10 צועה - לשון עצור וחגור כמו צועה ברב כוחו ישעיה סג:

11 כל המבזה את המועדות - שעושה מלאכה בחולו של מועד דכתיב את חג המצות תשמור ונפקא לן במסכת חגיגה דף יח. איסור מלאכה בחולו של מועד:

12 המקבל לשון הרע - שמקבלו ומאמינו על חבירו אע"ג דלקבוליה לא מיבעי ליה למיחש ליה מיבעי כדמפרש במסכת נדה דף סא.:

13 וקרי ביה לא תשיא - נראה בעיני דלא גרסינן ליה דכולהו משתמע מלא תשא שכשמספר או מעיד הרי נושא בפיו שמע שוא:

14 וכי מאחר דאיכא הלל הגדול - שמשובח יותר כמו שפירש רבי יוחנן למעלה משום דכתיב ביה נותן לחם לכל בשר אנן מאי טעמא אמרינן האי הלילא על כל פרק ופרק ועל כל צרה שלא תבא על הציבור לכשנגאלין:

15 חמשה דברים - דמיירי נמי בגאולה:

16 ההרים רקדו כאילים - בשעת מתן תורה דכתיב תהילים ס״ח:י״ז למה תרצדון הרים וגו':

17 גבריאל אמרו - כשניצולו חנניה מישאל ועזריה והוא היה שם דכתיב דניאל ג׳:כ״ה ורויה די רביעאה דמי לבר אלהין לפי שהקדוש ברוך הוא הבטיחו על כך כשנשלך אברהם באור כשדים וכשקיים לו אמר ואמת ה' לעולם שקיים הבטחתו:

18 בשעה שהפיל נמרוד - שעל שם כן נקרא אמרפל על שם שאמר והפיל את אברהם בכבשן:

19 ואקדיח מבחוץ - לשרוף את הזורקין אותן לתוך האור כדכתיב גובריא אילך די הסיקו לשדרך וגו' עד קטיל הימון שביבא דנורא:

20 פלוט אותן ליבשה - וניתנו לקבורה שם בזכות שאמרו שמות י״ד:כ״ה כי ה' נלחם להם במצרים והיינו דכתיב שם טו נטית ימינך תבלעמו ארץ שנשבע הקב"ה לארץ שלא תענש על קבורתן:

21 שנותן לו רבו מתנה - פרנסה לדגים:

22 כיון דנחיתו כוכבי שמיא עלייהו - נחיתו לאקורי נפשייהו בנחל קישון:

23 נחל קישון גרפס - לים כדכתיב קהלת א כל הנחלים הולכים אל הים:

24 פתחו דגים - שבים:

25 אמרה כנסת ישראל - הזקנים והחשובים שבהן אמרו על שאינם חשובים כל כך כדמשמע אם הבנים שהאם צועקת על הבנים ששמוה עקרת הבית

26 שמוני בניך - מרוב חטאתם בגלות:

27 כחולדה זו הדרה בעיקרי בתים - והיינו עקרת הבית:

28 אני אהובה לפניך - אהבתי משמע כמו אהבתני כלומר אהבת אותי:

29 לי נאה להושיע - יותר מכל האומות שהרי ישראל ייחדוך:

30 כשחלה רבי ישמעאל ברבי יוסי שלח לו כו' - בהרבה מקומות בש"ס מצינו ששלח לו רבי לרבי ישמעאל ברבי יוסי בחליו כן והדברים שהשיב לו כאן לא השיב לו פעם אחרת ושמא חלאים הרבה חלה רבי ישמעאל ובכל פעם ופעם שלח לו רבי והוא משיב לו אי נמי כולן השיבן בפעם אחת ובש"ס סידרן במסכתות כל אחת על מקומה:

31 אומות העולם מאי עבידתייהו - לשבוחי משום דעלינו גבר חסדו הא עלן לשבוחיה:

32 אגבורות ונפלאות - דחזינן שעשה בעולם וכל שכן אנו כי גבר עלינו חסדו יותר מכל אומה ולשון:

33 יאתיו חשמנים - דורונות למלך המשיח לירושלים כדכתיב לעיל מיניה מהיכלך על ירושלים לך יובילו מלכים שי:

34 קנה - דריש לשון קנים

35 געור חיה - אומה הרשעה:

36 וקנה לך עדה - ישראל ואית דמפרשי מצרים וכוש דכתיב אבירים ולא נהירא דסתם עדה ישראל:

37 בין הקנים - ביער דחזיר ביער זו אדום שכתוב בה אכלה ומדקה ושארא ברגלה רפסה זה דרכו של חזיר:

38 נכתבין בקולמוס אחד - כלומר כולן פה אחד להרע לישראל אם בא ישראל לדין לפניהם כולן מחייבין אותו מדכתיב קנה ולא כתיב קנים משמע קולמוס אחד:

39 בעגלי עמים - עגלים של כל העולם הפקר שאין לה בעלים:

40 מתרפס - מתיר פם פושט יד:

41 ברצי - כלומר מתנין עם ישראל לעשות רצונם בשוחד שהן מקבלין ואין מקיימין דבריהן:

42 בירניות - מגדלים:

43 לחברותך - לחברי חבירך:

44 ולא יחסן - לשון חוסן זה בית גנזיהן של כסף וזהב הגנוזין וטמונים בחוזק ובחוסן

45 בית אוצרותיהן - של תירוש דגן ויצהר: