רשב"ם על פסחים קט״ו ב:ג׳

1 הא בעלמא איתמר - בשאר טיבולין שבשאר ימות השנה שאינן קבע וכשנוטל ידיו לראשון לא היה יודע שסוף שני לבוא והסיח דעתו:

2 דאי ס"ד הכא - גבי מרור איתמר אמאי הא משא ליה ידיה חדא זמנא בטיבול ראשון