רשב"ם על פסחים קי״ג ב:י׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רשב"ם על פסחים קי״ג ע״ב:ז׳ רשב"ם על פסחים קי״ג ע״ב:י״ב »

1 פסחים פתח ↗

אַרְבָּעָה אֵין הַדַּעַת סוֹבַלְתָּן, אֵלּוּ הֵן: דַּל גֵּאֶה, וְעָשִׁיר מְכַחֵשׁ, וְזָקֵן מְנָאֵף, וּפַרְנָס מִתְגָּאֶה עַל הַצִּיבּוּר בְּחִנָּם. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: אַף הַמְגָרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ פַּעַם רִאשׁוֹנָה וּשְׁנִיָּה וּמַחְזִירָהּ.

2 פירושים והערות מהרב יהושע הרטמן על נתיבות עולם פתח ↗

86 פירוש - מתוך שהלשון הוא "ועל פרנס המתגאה על הצבור בחנם" עפ"י גירסת העין יעקב, ולכאורה היה אפשר להשמיט תיבת "בחנם" כפי שאכן אמרו בגמרא שלפנינו חגיגה ה:, ומשמע מכך שאיירי רק באופן שמתגאה בחנם, ולא כאשר אינו בחנם. והאופן של חנם הוא כאשר "לא עשה להם טובה". וכן אמרו פסחים קיג: אין הדעת סובלתן... פרנס מתגאה על הציבור בחנם", ופירש הרשב"ם שם "המתגאה על הציבור בחנם - נוהג עליהם שררה, ואינו עומד עליהן בשעת דוחקן". וברי שהרשב"ם הוסיף "ואינו עומד עליהן בשעת דוחקן" אע"פ שזה לא הוזכר בגמרא משום שבא לבאר תיבת "בחנם", שאין פרנס זה עושה לציבור שום טובה ותועלת, ולכך זו השתוררות חנם. וכן בספר משנת חכמים לרבי משה חאגיז, ב"שמיעת האזן", אות נד, כתב: "פרנס המתגאה על הצבור בחנם, דהיינו שנתמנה עליהם בכח שררה ומלכות, או צד בקהלה, ולא שראוי הוא לכך מחמת טובות שהקדים לצבור, והצבור בחרו בו לטובתם והנאתם, אלא שע"י איזה צד שעמד על צדו, או איזה צווי שררה וכיוצא בה להיות מתמנה פרנס, ומתגאה על הצבור בחנם".

10 אין הדעת סובלתן - של בריות:

11 המתגאה על הציבור בחנם - נוהג עליהם שררה ואינו עומד עליהן בשעת דוחקן:

« רשב"ם על פסחים קי״ג ע״ב:ז׳ רשב"ם על פסחים קי״ג ע״ב:י״ב »