רשב"ם על פסחים ק״ט א:ז׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רשב"ם על פסחים ק״ט ע״א:ו׳ רשב"ם על פסחים ק״ט ע״ב:א׳ »

1 מלבי"ם על ויקרא פתח ↗

ורחץ במים: פירשוהו בספרא מובא בעירובין ד, ודף יד', חגיגה יא, יומא לא, פסחים קט במי מקוה ופרש"י בחגיגה שם ורשב"ם בפסחים משום דכתיב "בַמים", בפת"ח הב', היינו מים הידועים ומיוחדים נראה פירוש הידועים במה שכתוב "אך מעיין ובור מקוה מים" שמשם דרשו מה מעיין בידי שמים וכולי, ומיושב קושיית התוס' בחגיגה. והנה תראה גודל חכמת חז"ל ורוחב בינתם שכבר נאמר בפר' זו עשרה פעמים "ורחץ בַמים", ולא דריש עליהם מאומה, והמתין עד הנה, וזה פליאה גדולה! אבל שים לבך למראה, שכל "במים" שנאמר עד עתה בא בו טפחה או אתנח וסוף פסוק שהם טעמים המפסיקים, וידוע שבכל הפסק מאמר דין הב' בכל"ם להנקד בפת"ח, ואם כן אין ראיה מן פת"ח הב' של "במים" שהוא מורה על הידיעה שיש לומר שבא הפת"ח מטעם ההפסק. לכן החרישו ולא דרשו מאומה, רק פה מצאו שתחת מלת "במים" נקוד טעם תביר שאינו מן הטעמים המפסיקים, והיה ראוי שינקד ב' "בְמים" בשו"א, ומוכרח שנקוד פתח להורות על הידיעה. ומ"ש את כל בשרו – מים שכל גופו עולה בהם זה נדרש ממלת "כל" כי בכל המקומות כתוב "את בשרו", וכבר בארנו הדרושים שהיו לחז"ל על כל המקומות שכתוב בלשון "ורחץ את בשרו" למעלה סימן קנא.

2 פסחים פתח ↗

אָמַר רַב חִסְדָּא: רְבִיעִית שֶׁל תּוֹרָה אֶצְבָּעַיִם עַל אֶצְבָּעַיִם בְּרוּם אֶצְבָּעַיִם וַחֲצִי אֶצְבַּע וְחוֹמֶשׁ אֶצְבַּע. כִּדְתַנְיָא: ״וְרָחַץ בַּמַּיִם אֶת כָּל בְּשָׂרוֹ״ — שֶׁלֹּא יְהֵא דָּבָר חוֹצֵץ בֵּין בְּשָׂרוֹ לַמַּיִם. ״בַּמַּיִם״ — בְּמֵי מִקְוֶה. ״אֶת כׇּל בְּשָׂרוֹ״ — מַיִם שֶׁכׇּל גּוּפוֹ עוֹלֶה בָּהֶן, וְכַמָּה הֵן?

1 כדתניא ורחץ במים את כל בשרו במים במי מקוה - מים המיוחדים שנקוו מתחלה מעצמן מדלא כתב במים למעוטי שאובין דאזיל השתא ומייתי וטביל:

2 כל בשרו - מדלא כתב בשרו משמע שכל גופו עולה בהן שאינו נראה אלא כולו מכוסה בהן:

« רשב"ם על פסחים ק״ט ע״א:ו׳ רשב"ם על פסחים ק״ט ע״ב:א׳ »