רש"ש על תמורה כ״ה ב

1 רש"י ד"ה דלמא טעמא דריו"ח. וכי אזיל ולד חטאת למיתה היכא דלא רצה להתכפר בו כו'. וצ"ל דמיד דהחליט בדעתו כן אע"ג דעדיין לא נתכפר באמו ימות. כדמוכח במתניתין ר"פ דלעיל ובגמרא שם רישא פסיקא ליה ע"ש בפירש"י. ומ"מ לישנא דפסיקא ליה אינו מדוייק לפ"ז דהא קודם שהחליט להתכפר באמו לא ימות: