רש"ש על תמורה ט״ז א

מהדורה: דפוס וילנא ראם

« רש"ש על תמורה ט״ו ע״ב רש"ש על תמורה ט״ז ע״ב »

1 תמורה פתח ↗

אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ: אַף עַל פִּי כֵן הֶחְזִירָן עׇתְנִיאֵל בֶּן קְנַז מִתּוֹךְ פִּלְפּוּלוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיִּלְכְּדָהּ עׇתְנִיאֵל בֶּן קְנַז אֲחִי כָלֵב וַיִּתֶּן לוֹ אֶת עַכְסָה בִתּוֹ לְאִשָּׁה״. וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ ״עַכְסָה״? שֶׁכׇּל הָרוֹאֶה אוֹתָהּ כּוֹעֵס עַל אִשְׁתּוֹ.

2 תמורה פתח ↗

כְּיוֹצֵא בַּדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר: ״רָשׁ וְאִישׁ תְּכָכִים נִפְגָּשׁוּ מֵאִיר עֵינֵי שְׁנֵיהֶם ה׳״. בְּשָׁעָה שֶׁהַתַּלְמִיד הוֹלֵךְ אֵצֶל רַבּוֹ וְאוֹמֵר לוֹ: ״לַמְּדֵנִי תּוֹרָה״, אִם מְלַמְּדוֹ — ״מֵאִיר עֵינֵי שְׁנֵיהֶם ה׳״, וְאִם לָאו — ״עָשִׁיר וָרָשׁ נִפְגָּשׁוּ עוֹשֵׂה כֻלָּם ה׳״. מִי שֶׁעֲשָׂאוֹ חָכָם לָזֶה — עוֹשֶׂה אוֹתוֹ טִיפֵּשׁ, טִיפֵּשׁ לָזֶה — עוֹשֶׂה אוֹתוֹ חָכָם. זוֹ מִשְׁנַת רַבִּי נָתָן.

3 רש"י פתח ↗

עושה שניהם - עכשיו הוא מתחיל לעשותם חדשים לזה חכם ולזה טיפש:

1 גמרא וילכדה עתניאל בן קנז כו'. מצויין בטעות וצ"ל שם ט"ו. וכן בשופטים א' ושם איתא הקטן ממנו לכן בחנם נמחק בדפוסים:

2 שם רש ואיש תככים כו'. מצויין בטעות וצ"ל משלי כ"ט:

3 רש"י ד"ה עושה שניהם. צ"ל עושה כולם:

« רש"ש על תמורה ט״ו ע״ב רש"ש על תמורה ט״ז ע״ב »