רש"ש על מגילה ו׳ א

1 גמרא גדול הוא בששך. עפרש"י וכן נמצא במקרא ירמיה כ"ה ונ"א:

2 שם ולמה נקרא שמה טבריא כו'. בב"ר רפכ"ג איתא דנקראת טבריא ע"ש טיבריאוס קיסר ע"ש:

3 שם רבא אמר רקת שמה כו'. עט"א ובמשכ"ע בק"א דהאי כי נח נפשי' דר"ז סתמא דגמרא קא"ל וכה"ג כ' התוס' לקמן י ד"ה דכ"ע ובב"מ ר"ד מ והר"ן לקמן בפ' בני העיר על הא דאמר עולא לישתמש אינש במאן דתני ארבעה כו' ובמהרש"א לעיל על הא דפרט לטבריא שימה חומתה ועי' סנהדרין כה ב ברש"י ד"ה אפי' במדבר וכה"ג בד"ט ועמש"כ בב"מ טז ב:

4 שם טמוני זו טרית. אולי דריש טמוני מלשון מטמון שהוא דבר חשוב וכעין שפרש"י בשפוני:

5 שם והיא היתה יתד תקועה. נראה משום דאמר נביא עלה תעקר לכן קאמר לשון תקועה שהוא היפך עקירה:

6 שם היו קורין אותה אחידת כו'. כצ"ל וכ"ה בע"י:

7 שם והיה כאלוף ביהודה כו' שעתידין שרי יהודה ללמד כו'. נראה דדריש מן כאלוף פי שנים מלשון אלופים שהוא מין שררה ומלשון ואאלפך חכמה איוב לג שהוא לשון לימוד:

8 רש"י ד"ה והיה אדום. ועקרון תהי' בית תלמוד כירושלים. כצ"ל בכ"ף:

9 רש"י ד"ה לשם. עיר שכבשו בני דן. יהושע יט מז: