הגהות רבי עקיבא איגר על שלחן ערוך חושן משפט ס״ד

מהדורה: שולחן ערוך, חושן משפט; לבוב (למברג), 1898

« Rabbi Akiva Eiger on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 62 Rabbi Akiva Eiger on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 65 »

1 נפקד שרצה לעכב בחובו שטרות הפקדון. ובו סעיף אחד: מי שהפקידו בידו שטרות ומת המפקיד וטוען הנפקד מחיים תפסתי אותם למשכון בשביל חוב שיש לי על המפקיד דאלו לגבותם לא היה מועיל בלא כתיבה אם יש עדים שתבעם ממנו מחיים ולא רצה להחזירם לו אז הויא תפיסה ואי לא לא ומיירי שיש עדים שהפקידם בידו וגם יש עדים שראום עתה בידו שאם לא כן היה נאמן במגו דנאנסו או לא היו דברים מעולם וכל זה לדינא דגמרא אבל למאי דתקון רבנן שגובין מטלטלי דיתמי גובין משטרותיהם אפי' לא תפס מחיים: הגה ואע"פ שאין לו מיגו ואינו יכול לומר לקוחין הם בידי מ"מ אם תפסם מחיים יוכל לומר למשכון תפסתים תוס' והרא"ש פ' הכותב דלא כיש מי שאומר דלא יוכל לומר למשכון תפסתים אלא בידוע שהיה חייב לו מאחר שאין לו מגו ב"י בשם הרשב"א:

פירוש הגהות רבי עקיבא איגר על שלחן ערוך חושן משפט ס״ד

1 ש"ך אות ג נאמן לו' למשכון תפסתים. נ"ב לדעת המחבר דלעולם נאמן רק היכי דאיכא עידי פקדון וראה. א"כ גם בממרמו"ת שלנו ליכא מגו. אבל הנ"מ ביסוד התפיסה אף במברר בעידים דתבעו מניה ולא רצה להחזיר דהוי תפיסה מעליא דלא מהני רק להחזיק אבל בממרנ"ו מהני אפי' לגבות:

2 ש"ך אות ד אז לא הי' יכול להראותם. נ"ב ע' בס' הזכות סי' ל"ד ודעת הרא"ה גם בשטת הרי"ף בעי' עדים וראה דבלא"ה נאמנת במגו דלהד"ם או החזרתי:

« Rabbi Akiva Eiger on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 62 Rabbi Akiva Eiger on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 65 »