הגהות רבי עקיבא איגר על שלחן ערוך חושן משפט שצ״א

מהדורה: שולחן ערוך, חושן משפט; לבוב (למברג), 1898

« Rabbi Akiva Eiger on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 388 Rabbi Akiva Eiger on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 396 »

1 שפתי כהן פתח ↗

משלם כל מה שנהנית. בהרא"ש פ' הגוזל קמא כתב גבי אוקימת' דרבינא בצבע הקוף צמר בסמנין וז"ל דדוקא כשגופו נהנה ע"י אחר או ממונו נהנה מחבירו ע"י מעשה של ממונו כמו אכלה מצדי רחבה ונפלה לגנ' אז משלם מה שנהנית אבל כשממונו נהנה ע"י אחר פטו' עכ"ל והוא כתירוץ הראשון של התוס' שם ד"ק ע"א מוכח דאם תחב לה אחר אוכלין לתוך פיה פטו' לשלם מה שנהנית ודל"ד לעיל ס"ז דהתם משלם מה שהזיקה דהוי פשיעה וכ"כ בספר מע"מ פ' הגוזל שם וכ"כ מהרש"ל פ' הגוזל סי' כ"ח דהתוחב אוכלין לתוך פיו של בהמתו אינו משלם כלום מה"ט ומ"מ נ"ל דמיירי שתחב אוכלין של אחרים ופטור מן בעל האוכלין אבל אם תחב אוכלין שלו חייב לשלם לו דלא גרע מיורד שלא ברשות וטעמא ביורד שלא ברשות כיון שמתכוין להשביח חייב לשלם לו יציאותיו ודוק ומיהו כ"ז לשנויא קמא דתוס' אבל תמיהני על הרא"ש ומהרש"ל דהא התוס' מסקי שם וז"ל א"נ הנאה דהכא לא חשיבה הנאה שאינו אלא נוי בעלמא יותר עכ"ל כלו' משום דחזיתא לאו מילתא היא וכדקאמרינן בש"ס התם ותירוץ זה נ"ל לכאורה עיקר דמניין לנו לחלק בחלוקים שלא נזכרו בש"ס הג"ה וגם הא דבעי בש"ס התם למיפשט דחזיתא מילתא היא מערלה ושביעית לא יתיישב שפיר לתירוץ קמא דתוספות ודו"ק ע"ש ועכ"פ נ"ל דדין זה כשממונו נהנה ממונו של אחר שלא ע"י מעשה ממונו ה"ל ספיקא דדינא אי פטור או לא ודו"ק:

2 שולחן ערוך, חושן משפט פתח ↗

היו הפירות מונחים בצידי רחבה והיא בתוך הרחבה והחזירה ראשה לצידי רחבה ואכלה מהן אינו משלם אלא מה שנהנית דכיון דגופה ברשות הרבים הוי ליה שן ברה"ר אבל אם יצאה מרחב' לצידי רחבה ואכלה שם משלם מה שהזיקה אכלה מפתח החנות אינו משלם אלא מה שנהנית מתוך החנות משלם מה שהזיקה:

1 ש"ך אות ב בהרא"ש פ' הגוזל. נ"ב ע' מחנה אפרים הל' נזקי ממון סימן ב':

2 שו"ע לצידי רחבה. נ"ב ע' תשובת חות יאיר סי' קכא:

« Rabbi Akiva Eiger on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 388 Rabbi Akiva Eiger on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 396 »