הגהות רבי עקיבא איגר על שלחן ערוך חושן משפט נ״ט

מהדורה: שולחן ערוך, חושן משפט; לבוב (למברג), 1898

מקור שולחן ערוך, חושן משפט נ״ט
1 שטר מקוים והלוה טוען פרוע והמלוה אומר איני יודע. ובו סעיף אחד: מלוה שהוציא שטר חוב מקוי' וטוען הלוה שהוא פרוע והמלו' אומר איני יודע אינו גובה בו ואם חזר ואמר עיינתי בחשבוני וזכור אני בברי שאינו פרוע חוזר וגובה בו:
פירוש הגהות רבי עקיבא איגר על שלחן ערוך חושן משפט נ״ט
1 שו"ע והמלוה אומר א"י. נ"ב ואם נשתטה המלוה ע' בט"ז אה"ע סי' צ"ו דגובה בשטרו וע' בס' קצה"ח סי' פ"ב ס"ק ה' שפקפק בזה:
2 ש"ך אות א אבל אם טוען. נ"ב ובספיקא דדינא אם מקרי פרעון או לא יכול הלוה לומר קי"ל דהוי פרעון ש"ך לקמן סי' קכ"ו ס"ק מ"ג:
3 שו"ע אינו גובה בו. נ"ב לענ"ד כך מבואר בהדי' ברי"ף פ' הכותב דאהא דאמר שם המוכר שט"ח לחבירו וחזר ומחלו מחול כ' הרי"ף יש מרבוואתי' דאמרי הטעם משום דיכול לומר וכו' א"נ מסתפק לי אם פרוע ומספיקא לא מגבי' בשטרא עכ"ל ואף דהרי"ף שם דחה הטעם זה מ"מ מגוף דין זה לא דחאם: