הגהות רבי עקיבא איגר על שלחן ערוך חושן משפט ש״ז

מהדורה: שולחן ערוך, חושן משפט; לבוב (למברג), 1898

מקור שולחן ערוך, חושן משפט ש״ז
1 דיני השוכר וחיובו ופטורו ואם השאיל או השכיר. ובו ז סעיפים: השוכר מחבירו בהמה או כלים דינו כשומר שכר להתחייב בגניבה ואבידה וליפטר מאונסין:
2 יכולין המשכיר והשוכר לחזור בהם עד שימשוך או שיעשה א' מדרכי הקנין וכן אינו מתחייב בגניבה ואבידה עד שיעשה אחד מדרכי הקנייה וי"א שמשסילק הבעל שמירתו מעליו מדעת השומר נתחייב בשמירתה:
3 ראובן שכר בית משמעון ונתן שם חטה ומחמת שעמדה שם ימים הרבה נתקלקלו הכותלים ונפלו והזיקו לשמעון ולשכניו אם היה ניכר וידוע קלקול הכותלים והתרו בו לסלק החטה ולא סלקה פושע הוא וחייב לשלם כל ההיזק:
4 אין השוכר בהמה או מטלטלים רשאי להשכיר לאחר ואם השכיר לאחר דינו כדין ש"ש שמסר לשומר אחר שנתבאר בסי' רצ"א:
5 השוכר פרה מחבירו והשאילה לאחר ומתה כדרכה או נאנסה כיון שהשני חייב תחזור לבעלים הראשונים שאין הלה עושה סחורה בפרתו של זה ואם אמר לשוכר אם תרצה תשאילנה ויהיה דינך עם השואל ויהיה דיני עמך אז ישלם השואל לשוכר:
6 השוכר פרה מחבירו ונולדה בה מכה בפשיעת השוכר שלא מחמת מלאכה י"א שהוא פטור מלשלם כיון שסופה להתרפאות מאותה מכה לא הוי אלא שבת ואין שבת בבהמה לפיכך אם מתבטלת כמה ימים פטור כיון שסופה להתרפאות ויש מחייבים והסברא הראשונה נראה עיקר :
7 אין אדם רשאי לדוש בפרתו ערבית ולהשכירה שחרית:
פירוש הגהות רבי עקיבא איגר על שלחן ערוך חושן משפט ש״ז
1 שו"ע והתרו בו. נ"ב עיין בת"ח בחידושיו לבב"ק דף ו' ד"ה הכותל והאילן:
2 שו"ע תחזור לבעלי'. נ"ב ואם טען מתה מחמת מלאכה צריך לשבע לבעלים וא"י לומר לאו בע"ד דידי את ואף אם פטרו הבעלים לשומר הא' משבועה ושאל לזה ברשות בעלים. הרא"ש פ"ט דכתובות סי' כט:
3 ש"ך אות ב ולחנם דחק. נ"ב עיין תשו' פמ"א ח"א סי' ע"ב:
4 שו"ע השוכר. נ"ב והו"ה ש"ח שנפלה הבהמה בפשיעה ונולדה בה מכה. פרישה וב"ח:
5 שו"ע ואין שבת בבהמה. נ"ב ומ"מ מה שהבהמה אוכלת בימי חליי' הוא בכלל נזק שקודם לזה היתה אוכלת ועושית ועכשיו צריך להאכילה אף שאינה עושית. אלא מה שהיתה עושית יותר מפרנסתה זהו מקרי שבח תשו' שבות יעקב ח"ג סי' קע"ה: