הגהות רבי עקיבא איגר על שלחן ערוך חושן משפט רל״ז

מהדורה: שולחן ערוך, חושן משפט; לבוב (למברג), 1898

מקור שולחן ערוך, חושן משפט רל״ז
1 המחזיר אחר דבר לקנותו וקדם אחר וקנאו. ובו ב סעיפים: המחזיר אחר דבר לקנותו או לשכרו בין קרקע בין מטלטלים ובא אחר וקנאו נקרא רשע והוא הדין לרוצה להשכיר עצמו אצל אחר וי"א שאם בא לזכות בהפקר או לקבל מתנה מאחר ובא אחר וקדמו אינו נקרא רשע כיון שאינו דבר המצוי לו במקום אחר והקונה קרקע על מצר חבירו אע"פ שאין בה משום דינא דבר מצרא יכול בעל מצר לקדמו לקנותה ולא מקרי רשע דהוי כמציאה ב"י בשם מרדכי פ"ק דמציעא וכן אם קונה דבר אחד ובא חבירו ויוכל לקנותו בזול שאינו מוצא לקנותו כך במקום אחר הוי כמו מציאה ויוכל לקנותו כל זמן שלא זכה בו הקונה תשו' מהרד"ך בית ל"א וי"א דלא שנא: הגה וסברא הראשונה נראה עיקר ואפי' לסברא זו דוקא בעני אבל בעשיר לא אם לא בדבר שאינו מצוי דאז אפי' בעשיר מקרי רשע ר"ן שם בשם הרמב"ן פ' האומר בקידושין וע"ל סי' קנ"ו סעיף ה' וכל זה לא מיירי אלא כשכבר פסקו הדמים שביניהם ואין מחוסרין אלא הקנין אבל אם מחוסרין עדיין הפסיקה שהמוכר רוצה בכך והקונה רוצה יותר בזול מותר לאחר לקנותו בין אם המוכר עכו"ם או ישראל ב"י בשם מרדכי פ' חזקת ויש מי שכתב שהוא חרם ר"ג שלא להסיג גבול בשכירות בתים מן עכו"ם וה"ה במקום שנהגו לשכור ההלואה מן העכו"ם מהר"מ פדואה סי' מ"א:
2 אסור למלמד להשכיר עצמו לבע"ה שיש לו מלמד אחר בביתו אם לא שיאמר הבע"ה אין רצוני לעכב המלמד שלי אבל אם שכר בעל הבית מלמד אחד יכול בעל הבית אחר לשכור אותו מלמד עצמו:
פירוש הגהות רבי עקיבא איגר על שלחן ערוך חושן משפט רל״ז
1 שו"ע המחזיר. נ"ב במ"ל פ"א מהל' גזילה כתב דלא מצינו דיקרא רשע במי שמכר בית ובא אחר ולקחה:
2 שו"ע וי"א שאם בא. נ"ב המהרי"ט בחי' על הפוסקים פ"ג דקדושין כתב אף אם הא' רוצה ליתן אח"כ מעות להשני לקנות שזה בסק"א אינו נקרא רשע כיון דנחית בהיתר:
3 סמ"ע אות ג שדה מהעכו"ם דלית בי'. נ"ב בתשובת הראנ"ח ח"א סי' קכ"ה הביא תשובת מהר"ם שכתב על ראובן שהי' מחזיר לקנות קרקע מגוי אצל שמעון וקדם שמעון וקנה שאין לשמעון דין רשע משום דמיהר להבריח הארי מעליו ושמא בין כך ובין כך הי' מוכרה לגוי אחר. אולם אם הי' ראובן עומד לקנותה מקרי שמעון רשע כיון דגם ראוב' הי' מסלק הארי ממנו עיי"ש:
4 ש"ך אות א בתשובת ר"מ אלשיך. נ"ב עיין כנה"ג חח"מ סי' ק"ס בהגהת הטור אות ק"נ:
5 הגה שהוא חדר"ג. נ"ב בכל בו סי' קט"ז בתקנת ר"ג כתב וז"ל גם מהתקנת שלא לשכור בית מגוי שדר בו חבירו בלא רשותו עד מלאת לו שנה אחר יציאתו. אמר הדר לגוי שכרהו לי בפחו' ממה ששכרה מכבר ולא הוזלו הבתים בשכירתם ולא אמר אמתלא למה רוצה לפחות בשכירות ובא אחר ושכרה בשומא שנה שעברה או ביותר אין בזה תקנת החרם עכ"ל:
6 הגה בשכירות בתים מהעכו"ם. נ"ב ומשכנתא מעכו"ם יש לו דין שכירות ומכלל התקנה. רד"ק בית ל"א ול"ב:
7 שו"ע מלמד אחר בביתו. נ"ב היינו היכי שזה המלמד לא נשתכר לזה בעה"ב אלא לשכיר יום או יומיי' ולא עשה עמו עת קצוב עד כמה ימים. אבל שכרו הבעה"ב לזמן קצוב והקדים זה קודם כלות הזמן והשכיר עצמו לבעה"ב. אינו בכלל עני המהפך. זולת במלמד ששכרו בעה"ב על הישוב במקום שלא נמצא מלמדי' וחבורת אנשים מסתמא דעת המלמד לא אזמן א' אלא על כמה ימים. רש"ל בתשובה סי' ל"ה: