נתיבות המשפט, חידושים על שולחן ערוך חושן משפט קצ״ז

מהדורה: שולחן ערוך, חושן משפט; לבוב (למברג), 1898

« נתיבות המשפט, חידושים על שולחן ערוך חושן משפט קצ״ו נתיבות המשפט, חידושים על שולחן ערוך חושן משפט קצ״ח »

1 דין קניית בהמה גסה ודקה. ובו ז סעיפים: בהמה בין דקה בין גסה אינה נקנית במסירה אלא במשיכ' ואינו צריך להגביה: הגה וי"א דאף מסירה קונה בבהמה גסה הגהות מיימוני פ"ב דמכירה בשם ראבי"ה וי"א אף בדקה טור תוס' ואשירי ר"פ הספינה ופ"ק דקידושין בשם רש"י ור"ת אם הוא בפני המוכר רש"י וריב"א וע"ל סי' קצ"ח ס"ח עד י"ג בדיני מסירה א"ל לקנות במשיכה ושינה בין לגריעותא כגון למסירה או למעליותא כגון שהגביה לא קנה אלא במשיכה כמו שא"ל טור בשם ר"י והרי"ף והרא"ש:

2 הגבהה קונה בכל מקום אבל משיכה אינו קונה אלא בסימטא או בחצר של שניהם אבל לא ברשות הרבים ולא בחצר שאינה של שניהם:

3 כיצד קונין את הבהמה במשיכה א"צ לומר אם משכה והלכה או שרכב עליה והלכה בו שקנה אלא אפילו קרא לה ובאה או שהכישה במקלו או שהנהיגה בקול טור ורצתה בפניו כיון שעקרה יד ורגל קנאה והוא שימשוך בפני הבעלים ואם משך שלא בפני הבעלים צריך שיאמר לו קודם שימשוך לך משוך וקני וע"ל סימן רע"א מדינין אלו:

4 המוכר עדר לחבירו או שנתן לו במתנה כיון שמסר לו משכוכית היא הבהמה המהלכת בראש העדר והכל נמשכים אחריה א"צ לומר משוך וקני ואם משך העדר אפילו שלא בפניו קנה דמסירת משכוכית הוי כאומר לך משוך וקני: הגה מכר לו ספר א' ונתן לו חציו והלך ומשך או הגביה השני שלא מדעת חבירו לא קנה דלא דמי החצי שנתן לו למשכוכית הגה' מיי' פ"ה דמכירה ותשו' מיי' דקנין דסי' י"ח לא מסר לו המשכוכית ומכר לו רק י' בהמות אם קונה במשיכה לא קנה אלא אותה שמשך ואם קונה במסירה אם מסר לו באפסר אחת ונתן לו דמי כולן קנה לא מסר לו דמי כולן לא קנה רק כנגד מעותיו כמו שנתבאר לעיל גבי קרקע סוף סי' קצ"ב רבי ירוחם נ"י ח"ד:

5 המוכר בהמה לחבירו או נתנה לו במתנה ואמר קנה כדרך שבני אדם קונים אם משך או הגביה קנה אבל אם רכב עליה אם בשדה או בסימטה טור קנה ואם בעיר בר"ה לא קנה לפי שאין דרך בני אדם לרכוב בעיר לפיכך אם היה אדם חשוב שדרכו לרכוב בעיר או אדם מזולזל ביותר שאינו מקפיד על הלוכו בעיר ורוכב כגון המטפלין בגידול הבהמות או העבדים או שהיתה אשה או שהי' ברשות הרבים שהרבים דוחקים שם הרי זה קונה ברכיבה והוא שתהלך בו:

6 האומר לחבירו משוך ותקנה או חזק ותקנה וכיוצא בדברים אלו והלך ומשך או החזיק לא קנה שמשמע תקנה להבא ועדיין לא הקנה לו והוא הדין לאומר לו משוך חפץ זה לקנותו אלא צ"ל משוך וקני או חזק וקנה טור בשם הרמב"ם:

7 האומר לחבירו משוך פרה זו ולא תקנה אלא לאחר שלשים יום ומשך לא קנה ואם אמר ליה קנה מעכשיו ולאחר ל' יום קנה ואפי' היתה עומדת באגם ביום ל' שזה כמי שהקנה אותה מעתה על תנאי נעשה התנאי נתקיים הקנין וכל האומר על מנת כאומר מעכשיו דמי:

פירוש נתיבות המשפט, חידושים על שולחן ערוך חושן משפט קצ״ז

1 דאף מסירה הטעם דמסירה דידיה דומה למשיכה דבנענוע כל שהיא הולכת הבהמה מעצמה אבל במטלטלין בעינן משיכה דוקא ומסירה אינו קונה אלא בר"ה דומיא דספינה לקמן סי' רצ"ח והטעם דמסירה קונה לה כיון שהם מקומות שאין משיכה קונה שם מש"ה הקילו חז"ל שיועיל שם קנין המסירה סמ"ע:

2 הגבהה קונה בכ"מ. הטעם כיון שמגביה בידו הרי מכניסו לרשותו מש"ה קונה אפילו בר"ה סמ"ע:

3 שאינה של שניהם שלא ברשות בעל החצר אבל ברשות בעל החצר הוי כרשות שניהם סמ"ע:

4 או שרכב עליה זהו דעת הרי"ף והרמב"ם והטור חולק וס"ל דלא קנה ברכיבה עד שינהג ברגליו סמ"ע וע"ב דמאן דס"ל דרכוב קנה אין ד"א קינה לו דכיון ארכוב עליה גליה דעתיה דלא ניחא ליה בד"א ולכך אם א' רכוב וא' מנהיג אף שא' מהם בא תחילה לד"א מ"מ חולקין אבל למאן דס"ל דלא קני רכוב אז אם הרוכב בא קודם לתוך הד"א קנה למאן דס"ל דד"א קונה אף במקח וממכר:

5 או שהנהיגה בקול הסמ"ע מסיק דמשיכה והנהגה קונה בכל הבהמות דלא כדעת הרא"ש והטור דס"ל דאיכא חד צד דלא קנה ודעת הרמב"ם נמי דמשיכה והנהגה קונה בכל הבהמות רק כששניהם באים כאחד לקנות וא' מושך וא' הנהיג הנהגה במקום משיכה בגמל לאו כלום הוא:

6 ורצתה בפניו אהכישה במקל קאי סמ"ע:

7 וע"ל סי' רע"א שם כ' דיני קניי' סמ"ע:

8 ואם משך העדר פי' דמשיכה עכ"פ בעי בכל העדר סמ"ע:

9 ואמר קנה כדרך ודעת רי"ו דסתמא הוי כאומר לו הכי סמ"ע:

10 משך או הגביה משיכה דוקא בסימטא והגבהה בכ"מ כדלעיל סמ"ע:

11 בעיר ברה"ר היא תמוה דהא זה הוא דעת הטור אבל הרמב"ם והמחבר הוא מסיימי דרכיבה קונה ברה"ר ואפשר ליישב בדוחק דברישא מיירי ברה"ר שאין רבים דוחקים רק שרבים מצויים דאין דרך לרכוב שם ובסיפא מיירי ברה"ר שרבים דוחקים שם דדרך לרכוב שם ומ"מ הוא דחוק דהו"ל למור"ם לחלק בזה בפי' סמ"ע:

12 בר"ה שרבים דוחקים ע"ב דאיירי שרכב מר"ה לסימטא ולא נכנסה לסימטא רק כל שהוא אבל אם לא היה רק ברה"ר לא קנה דרכיבה מטעם ומשיכה אינו קונה ברה"ר דברה"ר שאין רבים דוחקים לא קנה ברכיבה כל שהוא לסימטא עד שירכוב עליה כולה לסימטא ואפשר דברה"ר שרבים דוחקים שם קונה אפילו בלא רכב עליה כלל לסימטא כיון דברכיבה יש ג"כ קנין מסירה בצירוף המשיכה נקנה אפי' ברה"ר:

13 וה"ה לאומר לו משוך משמע דס"ל דחד טעם לשניהם דגם לקנות להבא משמע והטור כ' טעם אחר דמשמע משוך לקניתו אבל אני איני מקנה לך סמ"ע ונ"מ אם אמר משוך לקנותו עתה להמחבר מהני ולהטור לא מהני: ט"ז נ

14 ואמשוך קנה וה"ט דבעת שיחול הקנין הדר סודר למרי' סמ"ע וע' בב"י דאפילו עומדת בחצרו בסוף ל' לא קנה כיון דהקפיד ואמר משוך לא קנה מטעם חצירו וע"ב:

15 עומדת באגם אבל אי עומדת ברה"ר ומכ"ש ברשותו מוכר לא קנה עד שיתנה בע"מ: סמ"ע והש"ך חולק וס"ל דאפי' עומדת ברשות מוכר קנה דבממון אמרי' גופו מהיום ופירי לאחר ל' וע"ב שכן עיקר ובתנאי דאם ודאי דמעכשיו תנאה הוי:

« נתיבות המשפט, חידושים על שולחן ערוך חושן משפט קצ״ו נתיבות המשפט, חידושים על שולחן ערוך חושן משפט קצ״ח »