נתיבות המשפט, חידושים על שולחן ערוך חושן משפט קע״א

1 אינן יכולין לחזור דלא הוי קנין דברים סמ"ע ☜ ומ"מ קנין בעינן אף דבהיזק ראיה מהני מחילה בלא קנין מ"מ לענין שלא יהיה יכול לכופו לחלוק דוקא קנין בעינן וע"ב:

2 וכן רבים האי וכן אינו מדוקדק דהא בקמייתא א"י למחות וכאן יכול למחות סמ"ע ☜ וע"ב דנ"ל אכן רבים והיינו אף שא"י למחות בחבירו כשרוצה לעשות מחיצה בין מקום למקום מ"מ אם הראשון רוצה לעשות מחיצה באמצע מקומו שאז יהיה ניכר שהן שני מקומות יכול השני למחות אבל בלא עשיית מחיצה מותר להושיב אצלו עוד אחר ומיירי במקום שהמקומות חשובין זה מזה:

3 בראייה וה"ה במקום דליכא היזק ראיה נהי דאין כופין לעשות מחיצה מ"מ יכולין לכוף זא"ז לעשות גבול ניכר שלא יבואו לשמש אחד בגבול חבירו בטעות סמ"ע:

4 יגיע לפחות פי' אף כולן יש להן כדי חלוקה רק שאחד מהשותפים אין לו כדי שיעור חלוקה יכול זה שאין לו כדי חלוקה לעכב על כולם מלחלוק עמ"ע וע"ב:

5 של פתחים ויתבאר לקמן ר"ס קע"ב וחדר א"צ ד"א דחדר אינו עשוי רק להצניע חפצים והוי כמו תיבה סמ"ע:

6 חרישת יום א' דאין פועל נשכר לפחות מיום אבל אם מגיע לכל אחד כדי פעולת יום וחצי חולקין דפועל נשכר לזה סמ"ע והט"ז חולק וכתב דבכה"ג נוטל כ"א שיעור חרישת יום והמותר ישאר בשותפות סמ"ע:

7 כדי לבטל החלוקה אמר כן ודוקא כשרואין שעושין כן כדי לבטל אבל אם נותן טעם לדבריו דצריך לעשות בו פירות או לצרפו לשדה אחר שיש לו סמוך לזה שומעין לו דיכול לומר להן מה ראית להזקיקני להשאר משותף עמו יותר מכם משא"כ ברישא במכר אחד מהשנים אפילו בכה"ג חולקין מהטעם שכ' דלא עדיף מגברא דאתי מחמתיה ולכך הוצרך לתת שם טעם אחר סמ"ע וע"ב:

8 הראוי להצטרף ואפילו אם הוא בענין שאם היה בו שיעור חלוקה לא היה צריך ליתן לו אותו שאצל החצר שלו אפ"ה יכול לכופו לחלוק דכיון שיכול לצרפו עם שדהו ורוצה ליתן לו אותו שאצל החצר לא הזקיקהו להשאר שותף עמו סמ"ע:

9 בצד אחד בניינים ☜ וע"ב דמיירי דוקא כשע"י הוצאות יכול לתקן השני שיהיה שוה כמו הראשון אבל בלא"ה תליא במחלוקת המבואר בסוף סעיף י"ג ואפילו ביכול לתקן תליא במחלוקת המבואר בסעיף י"ד בהג"ה:

10 עשאן האב לשכור י"א שהכל תלוי בדעת האב ור"י פי' שאינו תלוי בדעת האב דאפילו עשאן לעצמו מ"מ אם ימצא שוכר יכול לכופו להשכירו וכן אפילו אם עשאן האב לשכור אם אין מוציאין שוכר להשכירו אומר העשיר לעני קח לך עבדים וכו' סמ"ע:

11 אומר לעני קח ודוקא בא' עני אבל בשניהם עשירים ואין נוח להם להשתמש ביחד ואין א' מהם רוצה לומר גוד או איגוד משתמשים בו לזמנים מחולקים או משכירין אותו לאחרים סמ"ע וע"ב סעיף ח' מש"ש ☜ וע"ב דמ"מ העני יכול להשכיר חלקו לבד:

12 צריך למכור חלקו דלא אמרינן גא"א אלא כשאומר אקנה לתשמיש ולא כשאומר אמכר לאחרים אבל חלקו לבד ודאי דיכול למוכרו אפילו לדעת המחבר והאחר שקנה ממנו יכול לטעון גוד או אגוד וכן יכול ללות מאחרים ולקנות ולהחזיקו לנפשו לכ"ע סמ"ע ☜ וע"ב דאם העשיר טוען גא"א יכול העני לומר איגוד ואמכרנו לאחרים:

13 מוכרים אותה ע"ב מה קמ"ל בזה:

14 המקום עשוי לשכור. אז השכירות עדיפא מחלוקת ימים:

15 שני שלישים מטעם דאם ידורו שניהם יחד יפסיד בעל השני שלישים שישתמש בכולו אף שאין לו בו אלא שליש סמ"ע ☜ וע"ב דלפ"ז אפי' במרחץ שראוי להשתמש ביחד ג"כ הדין כן:

16 חולקים אותו לימים היינו לזמנים:

17 בשלו הוא משתמש וע"ב:

18 דלא שייך חלוק' היינו דוקא בדבר שיש בו היזק ראיה וצריך מחיצה וזה לא שייך בדבר השכור והמחבר מיירי במקום דליכא היזק ראיה דא"צ מחיצה ולכך חולקין ולא פליגי סמ"ע:

19 ויש חולקין בזו הטעם דס"ל דלא שייך בזה שונא מתנות יחי' כיון דחבירו עושה זה לטובת עצמו סמ"ע:

20 חצר שיש בו ד"א מיירי בחצר שאין צריך לבתים כמבואר בסעיף ח' סמ"ע:

21 ואין שמעון רוצה לחלוק ואם שמעון רוצה פשיטא דיכול לכוף לראובן לחלוק כיון דיש לראובן שיעור:

22 מאמה אחת שאשאר שותף ונשתמש בו שותף לזמנים או לכשכירו וה"ה כשיש לאחד ג' אמות ג"כ יכול לומר כך ש"ך והט"ז חולק וע"ב דהעיקר כהט"ז דדוקא כשיש לאחד ד' יכול לומר כך ולא כשיש לכל א' ג' וע"ש הטעם:

23 וי"ח בזה הטעם שאינו יכול לומר לו גוד כיון שאין בו כדי תשמישו ובמקומות דלא חזי רק למישטח בי' פירא כ"ע מודו דחולקין בו בכה"ג דקרינן ביה שפיר כל שיוחלק ישאר שמו עליו סמ"ע ויש שם בסמ"ע ט"ס וכצ"ל אם אין בו רק ג' אמות:

24 אין שומעין לו הטעם שיכול לומר בא' מספיק לי אם נותן לו הברירה ואומר או טול איזו שתרצה ותן לי הביני ביני או גוד שניהם או אני אעשה א' מהם שומעין לו סמ"ע:

25 אחד נגד חבירו אבל גא"א אפילו בזה אחר זה א"י לומר דיאמר באחד סגי לי סמ"ע:

26 בלא תוספת דמים ולא שייך כאן הטעם שכתב המחבר בסעיף י' דשונא מתנות יחיה דש"ה דיכול לומר לו אם ניחא לך במתנה שלם לי היתרון או קח השני שג"כ ראוי לתשמישך ואני אתן היתרון או אקבלנו במתנה ולא דמי לשם דשם אין הקטן ראוי לתשמיש סמ"ע:

27 שחולק בזה הטעם דיפה ורעה כשני מינים דמי סמ"ע:

28 בית כנגד בית שומעין כדי שלא יפסידו על עצמן בחלוקת כל בית סמ"ע:

29 וכ"ש אם אין בכל בית כ"ח ואינן יכולין לו' גא"א אפי' בזה אמר זה סמ"ע ואם יש בא' מהן כדי חלוקה א"י לומר גוד או איגוד רק על אותו שאין בו כדי חלוקה והבית שיש בו כדי חלוקה יחלוקו והשאר בשותפות וצ"ע ש"ך:

30 שעתידין לגבות מעותיהן וה"ה בשט"ח וזה דלא כמ"ש הטור והמחבר בס"ס ס"ו דאערי' בשט"ח גא"א ושם כתבתי יישוב לזה: סמ"ע:

31 כמו שכירות ויש לחלק דשאני שכירות שמשלמין ואין גובין מעות לבסוף מש"ה לא שייך בי' חלוקה ואמרי' גא"א סמ"ע:

32 אין שומעין ואם הנתבע מבקש זמן נותנין לו אע"פ שהתובע נותן מעות מיד אבל אם התובע מבקש זמן אין נותנין לו ולא מחייבין הנתבע למיחת בדינא דגא"א ולכי מייתי התובע זוזי אח"כ ואמר הנתבע תנו לי זמנא ע"ב אימת יהבי' ליה זימנא מהשתא ואימת מתביעה קמייתי אפי' טען התובע ואמר ליגדי' הנתבע מעכשיו ולאחר ל' ע"מ דאי לא מייתי זוזי תוך ל' דתיהוי דידי מעכשיו אין שומעין לו אפילו נתן מעות מיד ואף אחר שהסכים גוד או איגוד יכולין לחזור בהן כ"ז שלא הקנו בקנין ומש"ה אם טען הנתבע לא בעינא למיטרח בתר זוזי עד דאיגדינהו מעכשיו ולאחר ל' ע"מ דאי אייתי זוזי תוך למ"ד הדין עמו דדלמא אזיל ומזבין מה שיש לו בזול ואח"כ יחזור בו התובע ואי לא טען לא טעני' ליה ודוקא מגוד לאגוד או להשאר בשותפות הוא דיכול לחזור בו אבל להעלותו בדמים א"י אבל אחר שחזר בו להשאר בשותפות שוב יכול להעלותו בדמים ג"כ סמ"ע וע"ב:

33 בד"א של פירוק הן הד' אמות שלפני הפתחים סמ"ע:

34 ליציא' וביא' היינו המקום שבחצר שבו נכנסין ויוצאין להבית שאם יגדנו הא' איך יכנס השני לביתו: