נתיבות המשפט, חידושים על שולחן ערוך חושן משפט קל״ו

מהדורה: שולחן ערוך, חושן משפט; לבוב (למברג), 1898

מקור שולחן ערוך, חושן משפט קל״ו
1 מי שנתחלפו כליו בבית האבל והמשתה. ובו ב סעיפים: מי שנתחלפו לו כליו בבית האומן ה"ז ישתמש בהן עד שיבא בעל הכלי ויטול שלו ודוקא שנתן לו האומן עצמו אבל אם לא נתנם לו אלא אשתו ובניו לא ואפי' אומן עצמו דוקא שאמר לו סתם הילך טלית אבל אם אמר לו הילך טליתך לא:
2 נתחלפו לו כליו בבי' האבל או בבי' המשת' לא ישתמש בהם: הגה וכשיבא בעל החפץ צריך ליתן החפץ לבעליו אע"פ ששלו נאבד וכן כובסת עכו"ם המכבסת לרבים והביאה לאחד שאינו שלו תרומת הדשן סימן שי"ט:
פירוש נתיבות המשפט, חידושים על שולחן ערוך חושן משפט קל״ו
1 ה"ז ישתמש בהן הטעם כיון שאמר לו הילך טלית סתם אמרינן דודאי בעל הטלית ביקש מהאומן למכור טליתו ונתחלף להאומן ומכר טלית של זה ומסר המעות להמוכר ולא חיישינן שמא יבטל המקח דכיון שמסתמא המוכר משתמש בהמעות לכך התירו לו לזה להשתמש גם בהטלית משא"כ כשאמר טליתך דהרי רואין שטעה וכן באשתו ובניו אמרי' מסתמא לא ידעו בענין האומן וכן בנתחלף בבית המשתה והאבל משום דאין רגילות לומר לעושה משתה למכור לו טליתו וכשבא בעל הטלית ואמר לא צויתי למכרו נאמן כיון שטוען ברי ואף דלא ראו בידו החפץ והיה האומן נאמן לומר לקוח במיגו דהחזרתי אפ"ה נאמן הבעה"ב: ש"ך ואם בעל הטלית מודה שציוה למוכרו רק שזה הטלית שוה יותר משלו הברירה ביד זה שנמסר לידו הטלית חו ליתן לו העודף או שיחזיר לו טליתו והוא יתן לו דמי הטלית שנמכר: סמ"ע וע"ב דהעיקר כמ"ש דחין לו בריר' וע"ש ואם נודע לו שנאבד שלו צריך להחזיר מיד: ש"ך:
2 כובסת עכו"ם ולא ישתמש בו וצריך להחזיר הכלי בבעלים אף ששלו נאבד סמ"ע והט"ז כתב דאם אינו יודע של מי הוא ואין שום אדם רודף אחריו אמרינן דמסתמא נתייאש או שסלקה אותו הכובסת במעות וע"ב: