נתיבות המשפט, חידושים על שולחן ערוך חושן משפט קע״ג

מהדורה: שולחן ערוך, חושן משפט; לבוב (למברג), 1898

מקור שולחן ערוך, חושן משפט קע״ג
1 שותפים או אחים שרצו לחלוק דבר שאין בו דין חלוקה וחלוקת ספרים ושאין להם חזקה זה על זה. ובו ד סעיפים: השותפין שרצו לחלוק דבר שאין בו דין חלוקה אע"פ שהם מפסידין את שמו חולקין ובכתבי הקדש דהיינו כ"ד ספרים שהם כתובים בגליון כספר תורה שלנו אם הם בכרך אחד אין חולקין שהוא בזיון לספרים לחלקן מכרך אחד טור אע"פ שאם היו של אחד מותר לחתכן הגהות אשיר"י ואם הם בשתי כריכות אם הם שני ענינים אין בו דינא דגוד או אגוד ואם הם ענין א' אומרים בו גוד או אגוד וע' לעיל סי' קע"א סעיף י"ג:
2 אם חלקו בגורל לאחר שעלה הגורל לא' מהם נתקיימה החלוקה לכולם: הגה מיהו הרא"ש כתב בתשובה והביאו הטור דאין הגורל קונה רק מברר החלקים ואם החזיק אחד בחלקו החלוקה קיימת וע"ל סי' קנ"ז סעיף ב':
3 האחים שחלקו הרי הם כלקוחות זה מזה ואין להם זה על זה דרך ולא סולמות ולא חלונות ולא אמת המים שכיון שחלקו לא נשאר לא' מהם זכות בחלק חבירו אע"פ שהיה מקודם וה"ה לשנים שקנו שדה כא' וחלקו לא נשאר לא' מהם זכות בחלק חבירו אבל ב' שקנו שדה משני אנשים או משני אחים כשהיה נודע חלק כל אחד והיו מחזיקים בנזקים אלו אין לא' מהם להפסיק אמת המים ולא לשנות דבר מהנזקים שהחזיקו בהם המוכרים: הגה שנים שחלקו חצר ונשאר באר מים חיים בחלק א' מהן ונשאר רשות לשני לשמש בו ונתקלקל הבאר על שניהן לתקנו ואם נפל אזלא חזקת הב' לענין הזה דאין לו עוד דרך לשאוב משם אבל מקום הבאר לשניהם אבל אם חלקו ונשאר הבאר מתחלה לאחד בלבד אלא שנתן רשות לשני לשאוב משם אם נפל אזלא חזקתו לגמרי ואין לו עוד חלק בבאר אפי' חזר ותקנו ב"י בשם הרשב"א:
4 אחים שחלקו ועלה חלק א' מהם כרם ולשני שדה הלבן יש לבעל הכרם ד' אמות בשדה הלבן להפך בו מחרישתו:
פירוש נתיבות המשפט, חידושים על שולחן ערוך חושן משפט קע״ג
1 אין בו דינא דגא"ג. ודין זה שוה ממש לשני דברים שאין תשמישן שוה המבואר לעיל בסי' קע"א סעיף י"ג וע"ש:
2 נתקיימה החלוקה לכולם. היינו אם הם ב' ואם הם ג' וזכה אחד ע"פ גורל האחרים קנו לענין שאין א' מהם יכול לומר לא בגורל אני חפץ רק בעילוי וצריכין לחלק ג"כ בגורל והטעם דגורל קונה דבהאי הנאה דצייתי להדדי לחלוק בגורל גמרי ומקני אהדדי סמ"ע:
3 כלקוחות כלו' דהוי ליה כאלו קנה זה החצר מבעה"ב דא' יכול לבנות שנגד חלונו דבעה"ב כיון דבעין יפה מוכר דכיון שכ"א יש לו חלק בכולו כ"א מוחשב לוקח של חבירו ול"ד להא דס"ס קנ"ד במכר הבית ושייר החצר לעצמו סמ"ע:
4 ואין להם זע"ז דרך פי' שאם היה לאביהן דרך על שדה זו למקום אחר עכשיו ראובן מעכב עליו ולא סולמות אפי' נפל לחלק ראובן העליה והחצר ולשמעון הבית אין ראיבן יכול לסמוך סולם על בית שמעון לעלות לעלייתו ולא אמת המים היינו שאם היה עובר אמת המים על חלקו לשדה אחיו הוא מעכב עליו וע"ב ולא חלונות ומשמע אפי' במקום שמאכיל לגמרי ע"כ מיירי כאן בחלקו בלא שומא ועילוי ובסעיף ד' שיש לבעל הכרם ד"א מיירי בשומא ועילוי סמ"ע:
5 ונתקלקל הבאר ואם טוען עליו בבדי ששמעון קלקלו צריך שמעון לישבע סמ"ע:
6 ואם נפל אזלא. ע"ב מה שיש לתמוה על דין זה ובמאי מיירי הרב:
7 יש לבעל הכרם מיירי בשומא ועילוי: