נתיבות המשפט, חידושים על שולחן ערוך חושן משפט קמ״ז

מהדורה: שולחן ערוך, חושן משפט; לבוב (למברג), 1898

מקור שולחן ערוך, חושן משפט קמ״ז
1 המערער על השדה והוא עד או דיין. ובו ה סעיפים: ראובן שמכר לשמעון שדה והיה לוי מעדי השטר ובא לוי לערער על השדה ולטעון שראובן גזל אותה ממנו אין שומעין לו ואין משגיחין על ראיות שיביא על אותה שדה והרי איבד כל זכותו שאומרים לו היאך תעיד על המכר ותבא ותערער: הגה ודוקא שחתם עם עד אחד אבל אם חתם לבד לא אבד זכותו די"ל מה שחתם כי היה יודע שאין חתימ' עד אחד כלום ב"י בשם הריטב"א וכן אם לא חתם בעד רק לכבוד בעלמא לא אבד זכותו ריב"ש סרנ"ב:
2 וכן אם העיד לוי בשטר שכתוב בו השדה פלוני של ראובן מצד מזרח או מערב הואיל ועשה השדה סי' לאחר והעיד בשטר איבד זכותו ואינו יכול לחזור ולערער: הגה אפוטרופוס או בית דין דזבנו של יתומים בכה"ג לא אבדו זכותם שיש להם על השדה ריב"ש סי' רמ"ד וע"ל סי' קי"א רכ"ו ס"ד אם המערער שכר הקרקע מן המחזיק הוי כחתום עליה בעד ואבד זכותו הרא"ש כלל ע' סי' ג' ועיין לעיל ריש סי' קמ"ב:
3 טען העד ואמר תלם אחד הוא שעשיתי סימן ולא כל השדה ואותו תלם הסמוך למצר בלבד הוא של ראובן ה"ז טענה הנשמעת ויש לו לערער על כל השדה חוץ מאותו תלם והוא שיש בתלם ט' קבין שהוא שיעור שדה אם כתוב שדה ואם אין כתוב שדה אלא קרקע אין לו אלא תלם קטן: הגה חזר וטען חזרתי ולקחתי ממנו תלם שהודיתי בו אם אין כתב ידו יוצא ממקום אחר או שהתלם בידו והחזיק בו אח"כ נאמן טור טען מה שעשאו סימן לאחר לאו משום שהוא שלו רק שהנכסים נקראים כך שהיו שלו תחלה טענתיה טענה אא"כ פי' בהדיא שהם שלו ב"י בשם הריטב"א בשם הרמ"ה:
4 דיין החתום בקיום השטר יכול לערער מפני שיכול לומר לא ידעתי מה היה כתוב בשטר מפני שהדיינים יכולים לקיים השטר אע"פ שלא קראוהו אבל אם היה דיין והגבה לזה הקרקע אבד זכותו ריב"ש סימן רנ"ב:
5 בא שמעון ונמלך מלוי ואמר ליה הנני קונה שדה פלוני מראובן ובעצתך אקנה אותה אמר ליה לוי לך וקנה אותה שהיא טובה יש ללוי לערער עליה ולא איבד זכותו שהרי לא עשה מעשה ויש מי שאומר דדוקא כשהודה המערער שיעצו בכך אבל אם כפר ואמר להד"ם והלה הביא עדים לדבריו מחייבים המערער בכך:
פירוש נתיבות המשפט, חידושים על שולחן ערוך חושן משפט קמ״ז
1 ואין משגיחין אפי' כשאין לראובן עדים שהוא שלו סמ"ע וע' תומים שהניח בצ"ע אם מביא עדים שראובן גזלה ממנו אי מהני כיון דלא מהני הודאה לגזלן כמבואר בסי' קנ"ב:
2 האיך תעיד ודוקא שעביד מעשה שחתם עצמו בשטר או העיד בב"ד משא"כ בנתן לשמעון עצה דס"ס זה ודוקא שטוען שהשדה שלו לגמרי אבל מלוה שחתם עצמו בעד שאין לו רק שיעבוד על השדה לא איבד זכותו סמ"ע:
3 בשטר שכ' בו שדה היינו אפי' אם אחר מכר לאחר שדה שלו וכ' שדה זו למצר על שם ראובן ולוי המערער חתם בעד ומכ"ש אם המחזיק או המערער עשאו סי' ודוקא לאחר אבל לעצמו לא דמימר אמר אי לאו דעבדי הכי לא הוי מזבין לי סמ"ע ש"ך:
4 לא אבדו זכותם פי' כשטענו אחר כך חוב שיעבוד על שדה זו וה"ה באינש דעלמא לא איבד זכותו בטענת חוב כמש"ל אבל טענת שהוא שלהן לגמרי בב"ד ואפוטרופוס פשיטא דאיבדו את זכותן סמ"ע:
5 שכר הקרקע דל"ש בשכירות עביד איניש דזבין דינא וע' ר"ס קמ"ב הטעם סמ"ע:
6 שיעור שדה כדלקמן סימן קע"א סעיף ג' סמ"ע:
7 חזרתי ולקחתי ואפי' לא טען זה בפ"א עם טענת תלם א' רק שמקודם טען תלם אחר ואח"כ טען וגם אותו תלם חזרתי ולקחתי מהני סמ"ע:
8 אם אין כתב ידו דנאמן במגו דמזוייף ומ"מ א"נ שההודאה הוא על תלם שהוא פחות מתשעה קבין דה"ל כמגו במקום עדים דאין שדה פחות מט"ק סמ"ע: וה"ה ביתמי טענינן להו חזר ולקחה במגו דמזוייף וה"ה טענינן להו מזוייף ש"ך וע"ש שהבאתי דברי הרא"ש שכתב דכאן בודאי לא טענינן מזוייף דכיון שהמוכר והלוקח מכחישים אותו לכך לא טענינן להו מזוייף:
9 שהתלם בידו והחזיק בו וע"ב דמיירי שהוציאו מיד המחזיק קודם שעשה הסימן והמחזיק היה יודע שעשאו לסימן ולכך מהני טענת חזקה של המערער אבל אם עשאו סימן קודם שהוציאו בדין מיד המחזיק רק מחמת שהב"ד והמחזיק לא ידעו מהשטר של עשיית הסי' א"י לטעון חזרתי ולקחתי והטעם כיון שבטעות בא לידו ועוד שהמחזיק יכול לטעון שמחמת שלא ידע מהשטר עד עכשיו לכך לא מיחה:
10 שהנכסים נקראים כך ע"ב דלכך דעה דס"ל באה"ע סימן קנ"ב סעיף ו' דאף דהפה שאסר צריך תכ"ד דוקא בעינן הכא שהחזיק ג"ש אחר עשיית הסימן ובלא"ה א"צ לטעון עכשיו לקוח:
11 והגבה לזה הקרקע דמעשה רבה הוא ואע"פ שלא חתם עצמו בשטר גוביינא אלא ע"י עדים דשלוחן כמותן סמ"ע: