מאירי על תענית ז׳ ב

« מאירי על תענית ז׳ ע״א מאירי על תענית ח׳ ע״א »

1 תענית פתח ↗

אָמַר רַב אוֹשַׁעְיָא: גָּדוֹל יוֹם הַגְּשָׁמִים, שֶׁאֲפִילּוּ יְשׁוּעָה פָּרָה וְרָבָה בּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״תִּפְתַּח אֶרֶץ וְיִפְרוּ יֶשַׁע״. אָמַר רַבִּי תַּנְחוּם בַּר חֲנִילַאי: אֵין הַגְּשָׁמִים יוֹרְדִים אֶלָּא אִם כֵּן נִמְחֲלוּ עֲוֹנוֹתֵיהֶן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: ״רָצִיתָ ה׳ אַרְצֶךָ שַׁבְתָּ שְׁבִית יַעֲקֹב. נָשָׂאתָ עֲוֹן עַמֶּךָ כִּסִּיתָ כׇל חַטָּאתָם סֶלָה״.

1 ממה שיוכרח במציאות סדר הדת הוא להאמין בבא הצרות שהם אמנם יבאו על צד העונש והיא אחת מן הכונות שבזאת המסכתא כמו שביארנו וכן בעצירת הגשמים ראוי להתבונן כי עונותם הטו אלה ואז ישובו ויתחננו אליו יתברך ושב ורפא להם והוא שהעידו בכאן שאין הגשמים יורדים אא"כ נמחלו עונותיהם של ישראל וכן העידו בהזכרת מקצת עונות שהגשמים נעצרים בסבתם והכל אמת:

« מאירי על תענית ז׳ ע״א מאירי על תענית ח׳ ע״א »