1זמן גשמי שנה של ימות החורף חלוק הוא אצל רבותינו וזמן גשמים של ימות החורף נקרא יורה בכל זמנים שבה ואע"פ שכתוב ויורד לכם גשם יורה ומלקוש בראשון שמשמעו שאף יורה בניסן אינו כן אלא יורה במרחשון ומלקוש בניסן אלא אותו מקרא לאותה שנה שבימי יואל נאמר שהתאחרו הגשמים של כל זמן החורף עד ניסן ולפי פשוטו שהוריד להם יורה בזמנו ומלקוש בראשון וזמן הגשמים של ימות החורף הנקרא יורה ג' זמנים יש לו ותחלת הזמן בארץ ישראל בג' במרחשון ושם היה ראוי לשאול אלא שנשתנה דין שאלה כמו שיתבאר ואם ירדו בה גשמים נקראת רביעה זו בכירה ואם נתאחרה עד ז' במרחשון נקראת בינונית ואם נתאחרה עד י"ז במרחשון נקראת אפילה ושם מתחילים להתענות אם לא ירדה ואם ירדו גשמים בכל הג' זמנים שהזכרנו נקראו זמנים אלו רביעיות וזמן ראשון נקראת רביעה ראשונה וזמן שני רביעה שניה וזמן שלישי רביעה שלישית ונמצא זמן ראשונה לשאול אלא שנשתנה זמנה ושלישית להתענות אבל זמן רביעה שניה שהזכרנו יש בה זמן קבוע להרבה ענינים כמו שיתבאר זו היא שטתנו שאנו פוסקים כר' מאיר וכסתם משנה שלפנינו ר"ל בג' במרחשון שואלים את הגשמים ואע"פ שחלק בה רשב"ג למטה עד ז' במרחשון לא אמרה אלא מפני עולי רגלים הא שאין עולי רגלים שמא אף הוא מודה כר' מאיר ואע"פ שנחלקו עליו בבריתא ר' יהודה ור' יוסי שלדעת ר' יהודה בז' ובי"ז וכ"ג ולר' יוסי י"ז וכ"ג וראש חדש כסלו הרי הוא סתם מתניתין ומחלקת דבריתא והלכא כסתם וכן שסוף המשנה מוכחת כדברי ר' מאיר שמתחילים להתענות מי"ז במרחשון ואילך ומ"מ בגמ' אמרו אמר רב חסדא הלכה כר' יוסי ואף גדולי המחברים פסקוה כן לענין הנודר מן הגשמים אלא שיש גורסים הלכה כר' יהודה ופוסקים כן ומשום דרשב"ג קאי כותיה ומ"מ לענין התחלת ענוי כלם מודים שמי"ז ואילך מתחילים היחידים להתענות כר' מאיר וכסתם המשנה החמישית:2הנודר על איזה דבר עד הגשמים זמנו עד זמן שתתחיל לירד רביעה שניה וכבר הארכנו בענינה בח' של נדרים במשנה השלישית:3וכן משתרד רביעה שניה מותר כל אדם ואפילו עשירים בזיתים הנשארים לעניים שמאותה שעה ואילך נתיאשו העניים מהם ובלקט שכחה ופאה של תבואה משילכו הנמושות והם עניים זקנים ההולכים על משענותם ומתוך שהם שחויי קומה והולכים בנחת מרבים בעיון ומתיאשים העניים מהם ובפרט ועוללות של כרם משילכו עניים ויחזורו:4עד מתי נהנין בתבן וקש של שביעית הבאה שלא מן השמור הן לשרוף הן להנאה אחרת עד שתרד רביעה שנייה משם ואילך כבר כלה לחיה שבשדה שכבר נעשית אותה שבשדה זבל גמור והוא צריך לכלות לחיה שבבית יש שואלין האיך אתה מוצא תבן וקש בשביעית והלא אין זורעים בשביעית ואם מששית הנכנסת לשביעית הרי אין בה קדושת שביעית אפשר להעמידה בתבן הבא מספיחי שביעית או מששית הנכנסת לשביעית והביאה שליש בשביעית או משביעית הנכנסת לשמינית ויש גורסים בשמועה זו דרך אחרת והוא שידוע שאוכלים של שביעית אין מפסידין אותן אפילו אינן ראויים לאדם הואיל ומ"מ ראויים לבהמה הא כל שנסרח ויצא מתורת אוכלי בהמה מאבדים אותו ונהנים ממנו דרך הפסדו אף לאחר שכלה לחיה שבשדה ואמר על זה עד מתי נהנין בשרפת תבן וקש של שביעית אחר שכלה לחיה שבשדה משירדה רביעה שנייה שכבר נסרחה ויצאה מתורת אוכל בהמה ובתלמוד המערב אמרו מכיון שנסרח מה שבשדה הותר מה שבבית ואמרו עוד שם תבן של שביעית אין נותנים אותו בכר נתנו בכר בטל והוא שישן עליו:5מהלכים בשבילי השדות עד רביעה שנייה מכאן ואילך הרי הוא נידש ברגל ומקלקלים אותו ובסוף מסכת שביעית נזכרו עוד בדין זה דברים אחרים ומהם שהמשכיר בית לחבירו עד הגשמים זמנו עד שתרד רביעה שנייה:6כל שאמרנו שזמנו ברביעה שניה יראה לי שאין בדבר חלוק בין ירדו בין לא ירדו אלא אפילו לא ירדו נדון לאותו דבר כאלו ירדו ויש בזו חולקין בקצת דברים מצד שהטעם אצלם בקצת דברים אלו סבת הגשמים כעין שתאמר בהיתר הנאת תבן וקש מפני שהגשמים עשאום כזבל גמור כמו שפירשנו וכן בהיתר זיתים הנשארים לעניים מפני שהגשמים המאיסום ונתיאשו העניים מתוך כך ואחר שכן אין קרויה רביעה שניה אא"כ ירדו גשמים ואף אחרים פי' בה אא"כ ירדו בראשונה שאין שניה אלא אחר הראשונה ומ"מ יראה לי שאפילו לא ירדו שלא נתנו חכמים דבריהם לשיעורים ומ"מ לענין נדרים מיהא יתבאר בח' של נדרים שאם אמר עד הגשם בלשון מיוחד אין כונתו אלא על הזמן אבל אם אמר עד הגשמים בלשון מקובץ אסור עד שיגיע זמן רביעה שניה ושירדו בה גשמים הכל כמו שביארנו שם ויראה שאף בדברים אחרים כן אלא שהכל לפי מה שעיני הדיין רואות:7זה שנאמר בכאן רביעה ראשונה כדי שתרד בקרקע טפח שניה כדי לגוף בה פי החבית ר"ל בלא טורח גדול י"מ שלענין הוראה באמרה והוא שגדולי הרבנים פירשו שכל שירדו ברביעה ראשונה בשיעור זה אין צריכים להתענות ולא יראה כן שמאחר שהתחילו לירד אף בפחות משיעור זה אין מתענים וגדולי המפרשים פירשוה בענין מה שיתבאר שאם היו מתענים וירדו גשמים קודם חצות לא ישלימו ואמר עכשו דוקא כשירדו בקרקע טפח ואע"פ שאין מתענים בראשונה אלא עד שלישית כך היא שטת הדברים שאם נתאחרה רביעה ראשונה עד הזמן שמתחילים להתענות וכשהתחילו להתענות ירדו דינה כשיעור זה אלא שבשניה מיהא אין מתפרשת יפה שאם ירדו בראשונה אין כאן תענית ואם לא ירדו עד שהתחילו להתענות דיה בטפח וי"מ אותה בשהה בין גשם לגשם מ' יום שמתריעים עליהן כמו שיתבאר ואמר שכל שירדו אחר מ' יום בשיעור זה שמפסיקים בהתרעה וכן מה שאמרו אח"כ גשמים שירדו קודם ועצר ר"ל קודם ק"ש אין בהם משום ועצר ואמרו עליה דוקא קודם ועצר של ערבית שעבר פרשוה גם כן בענין זה שאם גזרו תענית והיו מתענים והתחילו גשמים לירד קודם זמן ק"ש אע"פ שפסקו ולא ירדו עד לאחר חצות אין אומרים בזו ישלימו הואיל והתחילו לירד קודם התענית ר"ל קודם זמן ק"ש של ערבית שעבר אבל אם לא התחילו לירד אלא לאחר זמן זה ופסקו ולא חזרו עד לאחר חצות ישלימו ודברים אלו כלם אע"פ שגדולי המפרשים אמרום לא מצאנום בחבורי הפוסקים וכן אין הדברים נראין לנו ולדעתינו לא נאמרו דברים אלו לשום הוראה אלא להודיע טבע ותכסיס של רביעות אלו על איזה צד יהא לבו של אדם בטוח בהן לעשות כראוי להן ואמר שלא יבא ענינם לשלימות גמור אלא בדברים אלו וכן נראה לי בזו האמורה למטה גשמים שירדו על קצת מדינה ועל קצת מדינה לא ירדו שכל זמן שירדו על מקצת זה בנחת אין בהם משום ועצר שלא בא אלא להודיע טבען של רביעות שאי אפשר שלא לירד על כלה ולא נאמר במקרא חלקה אחת תמטר וחלקה אחת לא תמטר ואמרו עליהן ששתיהן לקללה ר"ל הן אותה שהומטרה הן אותה שלא הומטרה אלא כשבאו על מקצת זה רוב גשמים ובשטף גדול עד שמקלקלים אותה והוא דרך עונש וגדולי המפרשים נמשכים אף בזו לשיטתם לומר שעל אותו מקצת שירדו בהן אין בהן משום ועצר ואין מתענים ומ"מ לדעתם אותו מקצת שלא ירדו בהם מתענים ומתריעים:8מאימתי מברכים על הגשמים משיצא חתן לקראת כלה ר"ל שכשיורדת טיפת גשמים מבעבעים המים שהטפה יורדת לשם ובולטת אחרת כנגדה ואיזו ברכה מברך מודים אנחנו לך י"י אלהינו על כל טפה וטפה שהורדת לנו וכו' כמו שכתבנוה בפרק הרואה וכבר ביארנו שם שיש בירידת גשמים מטבעות אחרים של ברכה ושם ביארנו הכל:
