1והמשנה הראשונה ממנו תבאר לנו בפרט זמן הזכרת גשמים מאימתי הוא מתחיל ואמר על זה מאימתי מזכירין גבורות גשמים ר"ל מוריד הגשם ולא שאל היכן מזכירין אותן מפני שסמך על מה שכבר התבאר במסכת ברכות ל"ג א' שבתחיית המתים מזכירין אותה מתוך שהיא שקולה כתחיית המתים ר"ל שכל חיי העולם הזה תלויים בה וכן בתלמוד המערב סמכוה על המקרא דכתיב יחיינו מיומים וסמיך ליה ויבא כגשם לנו ומה שקראם גבורות גשמים פי' בגמ' מפני שיורדים בגבורה ורומז על בואן הרבה פעמים שלא בזמן ירידתם מדרך הטבע להשגחת האל על בניו לרוב תפלתם כדכתיב ויצו עליו במפגיע ובדרש אמרו אדם כובר חטים בכברה לשיעור מועט מתערבים זה בזה וגשמים יורדים טפה טפה מהלך כמה שנים ואין מתערבים זה בזה שאלמלא כן היו מטשטשות את הארץ ר' אליעזר אומר מי"ט הראשון של חג והוא שר' אליעזר סובר מאחר שנסוך המים בחג ונטילת לולב לרצות על המים שאנו נדונים בה בחג הם באים ר"ל שאנו מתחילים לשבחו ית' דרך רצוי ופיוס קודם שנשאל כדי שתהא שאלה שלנו באה אחר רצוי וכמו שאמרו הזכרה רצוי שאלה הוא ראוי לנו לשבח באותו דבר שאנו עתידים לשאול ולהזכיר אותו בתפלת החג אע"פ שאין אנו שואלים בחג ר' יהושע אומר מי"ט האחרון שמאחר שאין אנו רוצים בהם בחג אין ראוי להזכירם והוא אמרו מאחר שהגשמים בחג סימן קללה שהרי אנו חייבים לאכול בסכה והגשם מונענו בכך ואע"פ שמלילה ראשונה ואילך רשות מ"מ אין דרך בני אדם להעביר שעתם במיני תרגימא וכן שחיוב שינה מיהא כל ז' ואי אפשר לז' בלא שינה ואף ידעת קצת גאונים שפירשו שלא נאמר עליהם סימן קללה אלא לילה ראשונה מ"מ אינן סימן ברכה ומתוך כך הם גורסים בדברי ר' יהושע הואיל והגשמים בחג אינן סימן ברכה מ"מ אף לדבריהם אפשר לפרשה לר' אליעזר עצמו שאמר סוכה כ"ז א' י"ד סעודות אדם חייב לאכל בסכה כלומר הואיל ולדידך מיהא סימן קללה הם למה הוא מזכיר או שמא מטעם שינה כמו שכתבנו שעל כל פנים לענין שינה זמן קללה הם והלכך למה הוא מזכיר עד י"ט האחרון שאין בו סכה ומ"מ בכניסת יום האחרון שנפקע חיוב סכה הוא מזכיר והשיבו ר' אליעזר אף אני איני אומר שישאל אלא שיזכיר דרך רצוי לשאלה כענין הלולב ונסוך המים והזכרה זו אינה אלא כעין מי שאומר שהוא מוריד הגשם בעונתו והשיבו ר' יהושע א"כ יזכיר אף בימות החמה ומ"מ לדעת ר' אליעזר כך הוא שכל השנה הוא רשאי לומר כך אלא שמיום הראשון של חג הוא מחייב בהזכרתה מטעם רצוי שאלה כלולב וכנסוך ולר' יהושע הזכרה להדיא בדבר שאין בו סימן ברכה באותה שעה אין ראוי להזכיר ואין הלכה כאחד מהם ופסקו הענין בגמ' שמתחילים בהזכרת גשמים במוסף של יו"ט האחרון ר"ל שמיני עצרת ובפסח מתחילים להזכיר טל בי"ט הראשון כמו שהוזכר זמן זה במשנה שניה ומה שאין אנו דוחין בפסח עד יום האחרון כדרך שאנו עושים בגשמים פי' בתלמוד המערב כדי שיצאו כל המועדות בטל ושאלו שם ויזכיר מבערב ותירץ לאו כל עמא תמן כלומר שטרודים הם במלאכה ובצרכי י"ט ונמצאו זה מזכיר וזה אינו מזכיר ושאלו עוד שם ויזכיר בשחרית והשיבו אף הוא סבר שהזכירה מבערב כלומר ולשנה אחרת יזכיר מבערב השתא מן גודא חמי לון דלא מדכרי' בקמיתא ומדכרין בבתריתא אף הוא יודע שלא הזכירו מבערב ואף ביום אחרון של חג לגשמים פי' דוקא בתפלת מוסף שאף זו מבערב העם טרודים במלאכת האבד ובצרכי י"ט וי"מ טעם אחר לתפלת מוסף מפני שנתישבה דעתו של אדם יותר מבתפלת שחרית וכונה שלה גדולה משל שחרית וכמו שאמרו בדרש שמעה י"י צדק זו ק"ש הקשיבה רנתי זו תפלת יוצר האזינה תפלתי בלא שפתי מרמה זו תפלת מוסף ובזמן שעושים שני ימים מתחיל להזכיר בח' ספק ז' וכיון שהתחיל שוב אינו פוסק וזמן הזכרה זו אין בו חלוק בין יחיד לצבור והוא שאמרו בתלמוד המערב אסור ליחיד להזכיר עד שיזכיר שליח צבור כלומר עד שיגיע זמנה לש"צ גם כן וי"מ בה עד שיכריז עליו ש"צ כדרך שנוהגים בה היום:2זהו ביאור המשנה ופסק שלה ודינים הבאים עליה בגמרא אלו הן:3זמן הזכרה זו כבר בארנו במשנה בברכת תחיית המתים ושאלה ר"ל ותן טל ומטר היא בברכת השנים והבדלה בחונן הדעת וכבר כתבנוה בחמישי של ברכות:4נסוך המים שהזכרנו במשנה זו עקר ענינו יתבאר במס' סוכה ומ"מ מתוך שיש בשמועה שבכאן סוגיא מבולבלת בנסחאות עד שיש לטעות בקצתן באיזה דבר שבנסוך המים צריך שתדע שנסוך המים היא כל ז' ואע"פ שלא נרמז בתורה עד יום ב' כמו שאמרו נאמר בשני ונסכיהם בששי ונסכיה בשביעי כמשפטם מ' י' מ' הרי כאן מים מ"מ הלכה למשה מסיני להיותו כל ז' כמו שאמרו עשר נטיעות ערבה ונסוך המים הלכה למשה מסיני כמו שנבאר בסוף הסוגיא ושמא תאמר והרי אתה יכול לבאר נסוך המים הלכה למשה מסיני להיותו בקצת הימים אבל לא בכלן אין זה כלום שמקצת הימים אף הם רמוזים במקרא כמו שבארנו ולא הוצרכנו להלכת סיני אלא לכלול בו שאר הימים וכן התבאר במסכת סוכה שנסוך זה היה בג' לוגין שהן רביעית ההין שהוא מועט שבנסכים וא"כ מה שאמר ר' יהודה בלוג היה מנסך כל שמנה אין הלכה כן אלא בג' לוגין ודוקא כל ז' וכן צריך שתדע שנסוך המים אינו אלא ביום כענין לולב ומתוך כך אתה צריך להזהר שלא לגרוס כאן מה נסוך המים בלילה אלא מה נסוך בלילה ופי' שמאחר שמצינו במקצת נסוך שהוא בלילה אף אני דן להזכרה בלילה לדעת ר' אליעזר ונסוך זה שהוא בא בלילה הוא נסוך היין ומנסכים הבאים שלא מחמת זבח אלא בפני עצמן כמו שאמרו על זה מתנדבים יין ואין מתנדבים שמן ועל אלה אמרו מנחתם ונסכיהם אפילו בלילה אבל נסוך המים אינו בלילה שהרי נסכים הבאים מחמת זבח הם ונסכים הבאים מחמת זבח אין זמנם אלא ביום ולא עוד אלא שהתבאר במסכת סוכה במי נסוך שאף לקדשן בכלי בלילה לא והוא שאמרו שם שהיה ממלא חבית של זהב שאינה מקדשת מן השלוח אבל לא במקדשת שאלו כן היו נפסלות בלינה ומעתה התבאר לך ממלא שאין גורסים גם כן מה נסוך המים מאורתא שהרי יש כאן שתי סבות למניעת זה אחת זו שהזכרנו שאין נסוך המים בלילה ועוד שנסכים הבאים מחמת זבח אינן קודמים לזבח ומ"מ י"מ שכתבו שאם שכח ביום ולא נסך שמנסך בלילה של אחריו ככל נסכים מתורת תשלומין וגורסים על צד זה מה נסוך המים בלילה וכן גדולי המפרשים כתבו שאע"פ שאין מנסכין אותם ולא אף לקדשן בכלי מן הלילה הקודם מ"מ קדשת הפה יכול להקדישן בלילה ואין עובר מזה משום בל תקדיש כדין מקדיש בעלי מומין ודברים שאין ראויין והראיה שהרי שואבין אותם לשמן בלילה ועל צד זה גורסים מה נסוך המים מאורתא שהרי הזכרה מעין קדושת הפה היא:5והרי למדת בסוגיא זו ג' נסחאות ויש בה עוד רביעית לגדולי הרבנים והוא שגורסים מלולב גמר לה או מנסוך המים גמיר לה ולא עוד והוא שלדעתם אין כונת השאלה אלא לידע דעתו של ר' אליעזר בנסוך המים מהיכן הוא מתחיל ופי' מלולב גמיר לה הא נסוך המים אינו בראשון אלא או בשני כר' יהודה בן בתירא או בשישי כר' עקיבא שאלו היה נסוך המים בראשון נוח היה לו ללמוד הזכרה מנסוך המים שהוא ענין מפורסם למים יותר מלולב או דילמא מנסוך המים גמיר לה ונמצא לדעתו נסוך המים בראשון והוא כבן בתירא ור' עקיבא והשיב ת"ש דאמר ר' אבהו לא למדה ר' אליעזר אלא מלולב ואין דבריהן נראין שהרי עדין מחלוקת ר' יהודה בן בתירא ור' עקיבא לא שמעינן ר' אליעזר כמאן סבירא ליה ניקום ונבעי ועוד האיך באה שאלה זו על משנתינו אחר שאין עיקר שאלתו בענין הזכרה והיה לו לשאלה על בריתא שמחלקת ר' יהודה ור' עקיבא נזכר בה ועוד היה לו לשאול בהדיא ר' אליעזר בנסוך המים מאי סבירא ליה אלא שבודאי שאלה זו עיקרה על ענין הזכרה נשאלה אי מלולב גמיר לה ושלא תהא אלא משחרית וכן שבכל החג לא יזכירה אלא ביום אי מנסוך המים ושיזכירוה בערבית של כניסת החג וכן בכל הלילות שבתוך החג והגירסא הראשונה מלולב גמר מה לולב ביום אף הזכרה ביום או דלמא מנסוך המים גמר לה מה נסוך בלילה אף הזכרה בלילה והגרסא השנית מה נסוך המים בלילה וכו' ולשלישית מה נסוך המים מאורתא וכו' על הדרכים שכתבנו:
