1שור תם משלם חצי נזק ושור המועד משלם נזק שלם ואי זהו מועד כל שהעידו בו ג' ימים זה אחר זה אבל אם קרב נגיחותיו לעשות שלשתם ביום אחד אין זה מועד כמו שיתבאר בבבא קמא:2לעולם יתרחק אדם ממדת הגאוה ולא יהא לבו הומה לעמוד במקום גדולים דרך התהדרות ושררה שאם הוא אינו כדאי אין המקום גורם לו כלום ואם הוא כדאי בעצמו אף מקומו בכלל כבודו דרך הערה אמרו לא מקומו של אדם מכבדו אלא הוא מכבד את מקומו שכן מצינו בהר סיני שכל זמן ששכינה עליו אמרה תורה גם הצאן והבקר אל ירעו אל מול ההר ההוא נסתלקה שכינה אמרה תורה במשוך היובל המה יעלו בהר וכן מצינו באהל מועד שבמדבר כל זמן שהיה נטוי אמרה תורה וישלחו מן המחנה וגו' הוגללו הפרכות הותרו זבים ומצורעים ליכנס שם:3כל זמן שנשתלח מין המצוי להזיק את התבואה כגון ארבה וחבריו אע"פ שלא ראינו בו שהוא מזיק מתענים שמאחר שבאו אין מביאין עמהם צידה שיסתפקו ממנה והדבר מוכרח שישחיתו את התבואה:4נשתלח דבר בארץ ישראל כל הגליות מתענים ואפילו הרחוקים אם גבירה לוקה מה יעשו שפחות ואזובי קיר היה דבר בעיר אחת שבגולה אין מתענים אלא סביבותיה ולא הערים הרחוקות ואם היו שיירות באות תמיד ממנה לעיר הרחוקה ממנה אף בזו מתענים וכל עיר שאין קרובה לזו יותר הימנה אע"פ שהיא רחוקה מתענים:5מכה המשלחת במין אחד אין אומרים שתהא משלחת בכל המינים מעתה אם נשתלח דבר באחד מן המינים שבבהמות אין מתענים בכך שאין מן הדבר שבהם חשש לאדם ומ"מ ישראל הדרים בין עובדי האלילים ושאינם מאמינים במציאות האלה אע"פ שהם אצלנו כבהמות הואיל ובגופם מיהא אין הבדל בין זה לזה מתענים וזהו שאמרו איכא מותנא בחזירי כמו שאמרו בדרש את החזיר זו מלכות הרשעה ולמה נקרא שמה חזיר שעתיד הב"ה להחזירו לנו וכן דוד אמר חזיר מיער ואמרו דדמו מעיניהו לאינשי ר"ל כלל גופם ומה שאמר לאינשי הוא כאמרו ונתת לאמתך זרע אנשים ואם תפרשה כפשוטה של משמעה נראה שאינה הלכה שלא ראיתי לשום פוסק שהביאה ומ"מ לענין באור י"מ דדמו מעיניהו לאינשי שאין להם כרס הפנימי כדרך בני אדם ויש לחוש שאותה סבה הגורמת הפסד לחזירים הוא ג"כ סבה לבני אדם:
