מאירי על ראש השנה ז׳

« מאירי על ראש השנה ו׳ ע״ב מאירי על ראש השנה ח׳ ע״א »

1 ראש השנה פתח ↗

תָּנוּ רַבָּנַן: בְּאֶחָד בְּנִיסָן רֹאשׁ הַשָּׁנָה לָחֳדָשִׁים, וּלְעִיבּוּרִין, וְלִתְרוּמַת שְׁקָלִים. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: אַף לִשְׂכִירוּת בָּתִּים.

2 ראש השנה פתח ↗

3 ראש השנה פתח ↗

רַב כָּהֲנָא אָמַר מֵהָכָא: ״בְּאַרְבָּעָה לַחֹדֶשׁ הַתְּשִׁיעִי בְּכִסְלֵו״. רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב אָמַר מֵהָכָא: ״וַיִּקָּרְאוּ סוֹפְרֵי הַמֶּלֶךְ בָּעֵת הַהִיא בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי הוּא חֹדֶשׁ סִיוָן״. רַב אָשֵׁי אָמַר מֵהָכָא: ״הִפִּיל פּוּר הוּא הַגּוֹרָל לִפְנֵי הָמָן מִיּוֹם לְיוֹם וּמֵחֹדֶשׁ לְחֹדֶשׁ שְׁנֵים עָשָׂר הוּא חֹדֶשׁ אֲדָר״. וְאִיבָּעֵית אֵימָא, מֵהָכָא: ״בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן הוּא חֹדֶשׁ נִיסָן״.

4 ראש השנה פתח ↗

וּלְעִיבּוּרִין לְעִיבּוּרִין מִנִּיסָן מָנִינַן? וְהָתַנְיָא: אֵין מְעַבְּרִין הַשָּׁנָה לִפְנֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה, וְאִם עִיבְּרוּהָ — אֵינָהּ מְעוּבֶּרֶת. אֲבָל מִפְּנֵי הַדְּחָק — מְעַבְּרִין אוֹתָהּ אַחַר רֹאשׁ הַשָּׁנָה מִיָּד. וְאַף עַל פִּי כֵּן, אֵין מְעַבְּרִין אֶלָּא אֲדָר. אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: מַאי עִיבּוּרִין — הַפְסָקַת עִיבּוּרִין. דִּתְנַן: הֵן הֵעִידוּ שֶׁמְּעַבְּרִין הַשָּׁנָה כׇּל אֲדָר. שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים — עַד הַפּוּרִים.

5 ראש השנה פתח ↗

תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: קׇרְבְּנוֹת צִבּוּר הַבָּאִין בְּאֶחָד בְּנִיסָן — מִצְוָה לְהָבִיא מִן הֶחָדָשׁ, וְאִם הֵבִיא מִן הַיָּשָׁן — יָצָא, אֶלָּא שֶׁחִיסֵּר מִצְוָה. וְיָחִיד שֶׁהִתְנַדֵּב מִשֶּׁלּוֹ — כְּשֵׁרִין, בִּלְבַד שֶׁיִּמְסְרֵם לַצִּבּוּר.

6 ראש השנה פתח ↗

וְיֵשׁ אוֹמְרִים: אַף לִשְׂכִירוּת בָּתִּים. תָּנוּ רַבָּנַן: הַמַּשְׂכִּיר בַּיִת לַחֲבֵירוֹ לְשָׁנָה — מוֹנֶה שְׁנֵים עָשָׂר חוֹדֶשׁ מִיּוֹם לְיוֹם. וְאִם אָמַר ״לְשָׁנָה זוֹ״, אֲפִילּוּ לֹא עָמַד אֶלָּא בְּאֶחָד בַּאֲדָר, כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ יוֹם אֶחָד בְּנִיסָן — עָלְתָה לוֹ שָׁנָה.

7 ראש השנה פתח ↗

מֵיתִיבִי: שִׁשָּׁה עָשָׂר בְּנִיסָן — רֹאשׁ הַשָּׁנָה לָעוֹמֶר. שִׁשָּׁה בְּסִיוָן — רֹאשׁ הַשָּׁנָה לִשְׁתֵּי הַלֶּחֶם. לְרָבָא לִיתְנֵי שִׁשָּׁה, לְרַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק לִיתְנֵי חֲמִשָּׁה?

8 ראש השנה פתח ↗

1 אע"פ שלא הוזכרו במשנה זמן ר"ה לניסן אלא למלכים ולרגלים הרי הוא ר"ה לחדשים ר"ל להיותו קרוי ראש לחדשים וכדכתיב בחדש הראשון הוא חדש ניסן והוא הקרוי בתורה חדש האביב ר"ל התחלת בישול התבואה.

2 וכן הוא ר"ה להפסקת עיבורים ר"ל שמשעה שחל זמן קבועו אין רשאין לימלך עוד לעשותו אדר שני מפני שזמן קבועו ר"ה להפסקת עיבורין.

3 אין בית דין יושבין ומעיינין מניסן אם שנה הבאה ראויה להתעבר אם לאו על דעת שיודיעו שאותה שנה תהא מעוברת שהרי מעברין מפני כמה דברים שאין ניכר עדין אם יצטרך אם לאו כגון מפני האביב וכיוצא בו ולא עוד אלא שאף במה שאפשר להם להכיר אין מעיינין על דעת הודעה כגון מפני התקופה שאין מעברין את השנה לעולם לפני ר"ה אף במה שהם מכירים צורך העבור שמא ישתכח ואפילו עברוה אינה מעוברת אבל מפני הדחק כגון שהנשיא רוצה לילך ואין דעתו לחזור לזמן הראוי לעבר מעברין אותה אחר ר"ה מיד ולעולם אין מעברין אלא אדר ובמכילתא אמרו חדש מתעבר ושנה מתעברת מה חדש אין מתעבר אלא בסופו אף שנה אינה מתעברת אלא בסופה וכל החדש רשאין לעברה אפילו בעשרים ותשעה באדר אבל אם נכנסו בתחום שלשים ולא עברוה שוב אין מעברין כמו שביארנו ואם עברוה ביום שלשים והואיל ולא נתקדש לשם ניסן הרי זו מעוברת בדיעבד אבל אם קדשו יום שלשים לשם ניסן וחזרו ועברוה אינו עבור כלל ועקר דברים אלו יתבאר במסכת סנהדרין י"א ב'.

4 אף תרומת שקלים ר"ה שלה ניסן שמשנכנס ניסן אין מקריבין תמידין אלא מתרומה חדשה ואם עבר והביא מן הישנה בדיעבד יצא והוא הדין שאם לא באה עדין מן החדשה שמביאין מן הישנה לכתחלה וכן כתבו גדולי המחברים.

5 יחיד שהתנדב משלו קרבנות לשם כל הצבור כשרין ובלבד שיהא גומר בלבו יפה יפה להיות הקרבתם לשם צבור:

6 המשכיר בית לחבירו לשנה מונה שנים עשר חדש מיום ליום ואם אמר לשנה זו איזה זמן שהוא בו ר"ה שלו ניסן לענין זה ועומד שם עד ניסן ודוקא שהשכירה לו שלשים יום קודם ניסן או יותר אבל השכירה לו פחות משלשים יום קודם ניסן עומד שם שלשים שאין שכירות לפחות משלשים השכירה סתם התבאר בב"מ ק"א ב' שאם בימות הגשמים אין יכול להוציאו עד הפסח ואם בימות החמה שלשים יום.

7 ששה עשר בניסן ר"ה לעומר שממנו הותר לאכל חדש לאחר הקרבת העומר בזמן שבית המקדש קיים ובזמן שאין בית המקדש קיים היום עצמו מתיר.

8 וששה בסיון ר"ה לשתי הלחם ר"ל להתיר חדש למנחות משם ואילך ואין אלו ר"ל עומר ושתי הלחם באים אלא ביום כשאר קרבנות והוא שקראום כאן מידי דלא חייל מאורתא וכן קראום מידי דתלי במעשה מפני שאין ענינם בא אלא על ידי הקרבה וכן כל שביארנו בבל תאחר לענין קרבנות הוא בכלל מידי דלא חייל מאורתא שהרי הקרבתן אינו אלא ביום וכן הוא בכלל מידי דתלי במעשה שאין ענינם אלא על ידי הקרבתם אלא שמ"מ מצות עשה של הבאה לא זזה ממנו לא ביום ולא בלילה ואינה תלויה במעשה:

3 סנהדרין פתח ↗

תַּקִּיפֵאי קַדְמָאֵי, לְעִינְוְותָנֵי בָּתְרָאֵי. דְּתַנְיָא: מַעֲשֶׂה בְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב עַל גַּב מַעֲלָה בְּהַר הַבַּיִת, וְהָיָה יוֹחָנָן סוֹפֵר הַלָּז עוֹמֵד לְפָנָיו, וְשָׁלֹשׁ אִיגְּרוֹת חֲתוּכוֹת לְפָנָיו מוּנָּחוֹת. אָמַר לוֹ: טוֹל אִיגַּרְתָּא חֲדָא וּכְתוֹב: לַאֲחַנָא בְּנֵי גָּלִילָאה עִילָּאָה וְלַאֲחַנָא בְּנֵי גָּלִילָאה תַּתָּאָה, שְׁלוֹמְכוֹן יִסְגֵּא. מְהוֹדְעִין אֲנַחְנָא לְכוֹן דִּזְמַן בִּיעוּרָא מְטָא לְאַפְרוֹשֵׁי מַעְשְׂרָא מִמַּעְטָנָא דְזֵיתָא. וְטוֹל אִיגַּרְתָּא חֲדָא וּכְתוֹב: לַאֲחַנָא בְּנֵי דָרוֹמָא, שְׁלוֹמְכוֹן יִסְגֵּא. מְהוֹדְעִין אֲנַחְנָא לְכוֹן דִּזְמַן בִּיעוּרָא מְטָא לְאַפְרוֹשֵׁי מַעְשְׂרָא מֵעוּמְרֵי שׁוּבְלַיָּא. וְטוֹל אִיגַּרְתָּא חֲדָא וּכְתוֹב: לַאֲחַנָא בְּנֵי גָּלְוָותָא בְּבָבֶל, וְלַאֲחַנָא דִּבְמָדַי, וְלִשְׁאָר כֹּל גָּלְווֹתָא דְּיִשְׂרָאֵל, שְׁלוֹמְכוֹן יִסְגֵּא לְעָלַם. מְהוֹדְעִין אֲנַחְנָא לְכוֹן דְּגוֹזָלַיָּא רַכִּיכִין, וְאִימְּרַיָּא דַּעְדְּקִין, וְזִמְנָא דַאֲבִיבָא לָא מְטָא, וּשְׁפַרָא מִילְּתָא בְּאַנְפַּאי וּבְאַנְפֵּי חֲבֵירַיי, וְאוֹסֵיפִית עַל שַׁתָּא דָּא יוֹמִין תְּלָתִין. דִּילְמָא בָּתַר דְּעַבְּרוּהּוֹ. תָּנוּ רַבָּנַן: עַל שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים מְעַבְּרִין אֶת הַשָּׁנָה – עַל הָאָבִיב, וְעַל פֵּירוֹת הָאִילָן, וְעַל הַתְּקוּפָה. עַל שְׁנַיִם מֵהֶן מְעַבְּרִין, וְעַל אֶחָד מֵהֶן אֵין מְעַבְּרִין. וּבִזְמַן שֶׁאָבִיב אֶחָד מֵהֶן – הַכֹּל שְׂמֵחִין. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: עַל הַתְּקוּפָה. אִיבַּעְיָא לְהוּ: עַל הַתְּקוּפָה שְׂמֵחִין, אוֹ עַל הַתְּקוּפָה מְעַבְּרִין? תֵּיקוּ. תָּנוּ רַבָּנַן: עַל שְׁלֹשָׁה אֲרָצוֹת מְעַבְּרִין אֶת הַשָּׁנָה – יְהוּדָה, וְעֵבֶר הַיַּרְדֵּן, וְהַגָּלִיל. עַל שְׁתַּיִם מֵהֶן מְעַבְּרִין, וְעַל אַחַת מֵהֶן אֵין מְעַבְּרִין. וּבִזְמַן שֶׁיְּהוּדָה אַחַת מֵהֶן – הַכֹּל שְׂמֵחִין, שֶׁאֵין עוֹמֶר בָּא אֶלָּא מִיהוּדָה. תָּנוּ רַבָּנַן: אֵין מְעַבְּרִין אֶת הַשָּׁנִים אֶלָּא בִּיהוּדָה, וְאִם עִיבְּרוּהָ בַּגָּלִיל – מְעוּבֶּרֶת. הֵעִיד חֲנַנְיָה אִישׁ אוֹנוֹ: אִם עִיבְּרוּהָ בַּגָּלִיל – אֵינָהּ מְעוּבֶּרֶת. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בְּרֵיהּ דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן פַּזִּי: מַאי טַעְמָא דַּחֲנַנְיָה אִישׁ אוֹנוֹ? אָמַר קְרָא: ״לְשִׁכְנוֹ תִדְרְשׁוּ וּבָאתָ שָּׁמָּה״, כׇּל דְּרִישׁוֹת שֶׁאַתָּה דּוֹרֵשׁ לֹא יִהְיוּ אֶלָּא בְּשִׁכְנוֹ שֶׁל מָקוֹם. תָּנוּ רַבָּנַן: אֵין מְעַבְּרִין אֶת הַשָּׁנָה אֶלָּא בְּיוֹם, וְאִם עִיבְּרוּהָ בַּלַּיְלָה – אֵינָהּ מְעוּבֶּרֶת. וְאֵין מְקַדְּשִׁין אֶת הַחֹדֶשׁ אֶלָּא בַּיּוֹם, וְאִם קִידְּשׁוּהוּ בַּלַּיְלָה – אֵינוֹ מְקוּדָּשׁ. אָמַר רַב אַבָּא: מַאי קְרָא: ״תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר בַּכֵּסֶה לְיוֹם חַגֵּנוּ״. אֵיזֶהוּ חַג שֶׁהַחֹדֶשׁ מִתְכַּסֶּה בּוֹ? הֱוֵי אוֹמֵר: זֶה רֹאשׁ הַשָּׁנָה. וּכְתִיב: ״כִּי חֹק לְיִשְׂרָאֵל הוּא מִשְׁפָּט לֵאלֹהֵי יַעֲקֹב״. מָה מִשְׁפָּט בַּיּוֹם – אַף קִידּוּשׁ הַחֹדֶשׁ בְּיוֹם. תָּנוּ רַבָּנַן: אֵין מְעַבְּרִין אֶת הַשָּׁנָה

6 בבא מציעא פתח ↗

מַתְנִי׳ הַמַּשְׂכִּיר בַּיִת לַחֲבֵירוֹ בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים – אֵינוֹ יָכוֹל לְהוֹצִיאוֹ מִן הֶחָג וְעַד הַפֶּסַח. בִּימוֹת הַחַמָּה, שְׁלֹשִׁים יוֹם. וּבַכְּרַכִּים, אֶחָד יְמוֹת הַחַמָּה וְאֶחָד יְמוֹת הַגְּשָׁמִים – שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ. וּבַחֲנוּיוֹת, אֶחָד עֲיָירוֹת וְאֶחָד כְּרַכִּים – שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: חֲנוּת שֶׁל נַחְתּוֹמִים וְשֶׁל צַבָּעִים שָׁלֹשׁ שָׁנִים.

« מאירי על ראש השנה ו׳ ע״ב מאירי על ראש השנה ח׳ ע״א »