1המשנה השלישית כל השופרות כשרין וכו' כונת המשנה לבאר שופר של איזו בהמה ושל איזו חיה אנו מכשירין ואמר על זה כל השופרות פי' בין של זכרים ר"ל של כבשים והוא שופר של איל בין של נקבות ר"ל של רחלות או של עז בין של יעל והוא מין חיה כמו שאמר יעלי סלע היא החיה הנזכרת בתורה בשם אקו והוא תיש הבר ונקרא בלשון לע"ז בו"ק אישטואניי"ן ושופר שלה פשוט ר"ל שאינו כפוף כקרן הכבשים כלם כשרים לתקיעה של ר"ה מפני שהם נקראים שופר ולשופר אנו צריכים חוץ משל פרה שנקרא קרן כדכתיב בכור שורו הדר לו וקרני ראם קרניו והוא הדין לשל שור שאף הוא בכלל פרה וכדקאמר עלה בגמ' ותיטב לי"י משור פר מקרין מפריס אם שור למה פר וכו' שהרי בן יומו קרוי שור ואינו קרוי פר עד שלש שנים אלא משופר כלומר מתפלה חביבה העשויה בשופר אלא דנקט פרה מפני שקרניה ראויים יותר אמר ר' יוסי והלא כל השופרות נקראו קרן שהרי כתוב ביהושע במשוך בקרן היובל כשמעכם את קול השופר והיובל פירושו איל כמו שפי' בגמ' ואע"פ שנקרא קרן אתה מכשירו אף אני אביא קרני פרה אע"פ שנקרא קרן והיה דעתו של ר' יוסי להכשיר כל השופרות אפילו של פרה ופי' בגמ' שתשובת חכמים על זה היתה שכל השופרות אקרו קרן ואקרו שופר כלומר שאין הכונה בפסול קרן פרה מפני שנקרא קרן לבד אלא מפני שנקרא קרן ולא נקרא שופר ושאר שופרות אע"פ שנקראו קרן הואיל ונקראו גם כן שופר כשרים ואם תקשה היכן מצינו שופר של יעל קרוי שופר שאנו מכשירים אותו עד שמתוך קושיא זו פירשו בדברי חכמים כל השופרות נקראים שופר אם בלשון תורה אם בלשון בני אדם מה שאין כן בקרני פרה שלא נקרא שופר לא בתורה ולא בלשון בני אדם אלא שאין אנו צריכים לזה לדעתי שאין אנו צריכים להיות שופר שאנו תוקעין בו נקרא שופר אלא לאותם שקראם הכתוב קרן שמאחר שקראם הכתוב קרן אם אינו חוזר וקוראם בלשון שופר נאמר עליו שאינו שופר ואפילו נתפשט לשון בני אדם עליו בשופר אבל של יעל לא נקרא בכתוב לא קרן ולא שופר והואיל וכן אין אנו קפדים בו הואיל ולשון בני אדם מתפשט עליו לקראו בשם שופר וכן יש מקשים בשל תיש שהרי לא מצינו לו בשום מקום שיהא קרוי שופר ונקרא קרן כדכתיב והצפיר השעיר קרן חזות בין עיניו ומ"מ יש לתרץ שהתיש בכלל הכבש הוא כדכתיב שה כבשים ושה עזים וכן יש מי שהקשה מפני מה לא הוזכר במשנה לפסול קרן ראם מדכתיב וקרני ראם קרניו ותירצו בתוספות שאין קרנים שלה חלולים ואינם ראויים לשופר ואחר שאינו חלול אע"פ שאפשר לקדחו אינו בכלל שופר שאין שופר אלא בשהוא חלול אע"פ שזכרותו ממלאו שהזכרות אינו בכלל העצם וכמו שאמרו קדחו בזכרותו אינו חוצץ ותקיעתו כשרה אלמא שאינו מכלל העצם אלא שהוא ממינו ראינו חוצץ ומ"מ אף בשזכרוהו בתוכו נקרא הוא חלול אלא שצריך ליטול את הזכרות כדי להעביר את הקול אבל של ראם הכל הוא עצם אחד ואינו חלול כלל ולפיכך אינו בכלל שופר ואפילו קדחו פסול וכן בשל צבי וכלל הדברים מ"מ שחכמים מכשירים כל השופרות חוץ משל פרה והלכה כדבריהם בדיעבד אלא שלכתחלה אנו צריכים לשופר של איל כמו שיתבאר במשנה הסמוכה לזו ומגדולי המחברים פוסלין בר"ה אף בדיעבד כל השופרות חוץ מקרן כבשים הכפוף ואין הדברים נראין.2זהו ביאור המשנה ובגמ' נזכרו עוד טעמים אחרים לפסול קרני פרה ואחד מהם שאין קטיגור נעשה סניגור על דרך מה שאמרו שאין כהן גדול נכנס לפני לפנים בבגדי זהב לעבוד עבודה ואע"ג דאיכא ארון וכפרת וכרוב חוטא בל יקרב קאמרינן באלו אין החוטא מקריבם אלא במקומם הם תקועים ועומדים ואע"ג דאיכא כף ומחתה חוטא בל יתגאה קאמרינן וכף ומחתה אינן דברים של נוי אלא של תשמיש ושופר הוא דבר של נוי שמתגאה בו בנעימות הקול ועוד הזכירו טעמים אחרים ואין אנו צריכים להזכירם לענין פסק:3המשנה הרביעית שופר של ראש השנה של יעל פשוט וכו' כונת המשנה לבאר לנו שאע"פ שרוב השופרות כשרים כמו שהתבאר במשנה שלפניה יש מהם שהוא קודם לכתחלה ואמר שבר"ה עקר המצוה בשל יעל שהוא פשוט שכל תקיעה שבתפלה לפשוט אנו צריכים ופיו מצופה זהב פי' בגמ' שלא במקום הנחת פה שלא תהא חציצה בינו ובין שפתיו ושתי חצוצרות משני צדדים כלומר התוקע בשופר עומד באמצע והתוקעים בחצוצרות עומדים לו מזה ומזה ותוקעים עמו והתוקע בשופר מאריך אחר שפסק קול החצוצרות מפני שמצות היום בשופר ופי' בגמ' שלא נאמר דבר זה אלא במקדש אבל בגבולין מקום שיש חצוצרות כגון תעניות אין שופר מקום שיש שופר ר"ל ר"ה אין חצוצרות ובתעניות שהיו תוקעין בשופר באותן ו' ברכות הנוספות כמו שהתבאר במקומו במס' תענית ט"ז ב' תוקעין בשל זכרים ר"ל שופר של איל שהוא כפוף ולאו דוקא זכרים ולא נקבות אלא זכרים דקאמר פירושו אילים שתרגומו דכרין וקרן שלהם כפוף ומצוה בו יותר מבאחרים שמתוך התענית והצרה הוא צריך לכוף ראשו ולבו והוא הרמז בכפוף ופיו מצופה כסף שאין שם כבוד יום טוב ושתי חצוצרות באמצע ושני שופרות אחד מימין לחצוצרות ואחד משמאלם שכל שהוא עקר מצוה ליום הוא מונח באמצע ומ"מ אין חצוצרות באות פחות משנים שופר מקצר וחצוצרות מאריכות אחר הפסק קול השופר שמצות היום בחצוצרות דכתיב על הצר הצורר אתכם והרעותם בחצוצרות כל שיצר לכם.4שוה היובל לר"ה וכו' פירוש השוה הכתוב יום הכפורים של יובל שהיו תוקעין בו שופר לשלוח עבדים להיות אותה תקיעה בפשוט כשל ר"ה כמו שדרשו בחדש השביעי שיהו כל תקיעות של חדש השביעי שוות ולברכות פירוש לכלול בתוך התפלה מלכיות זכרונות ושופרות על הדרך שעושין בר"ה ומ"מ פי' בגמ' שאין אומרין ביום הכפורים של יובל זה היום תחלת מעשיך שאין אומרין כן אלא בתשרי ולדעת האומר בתשרי נברא העולם ור' יהודה חולק בענין השופר לומר שבר"ה עקר המצוה בשל איל שהוא כפוף שאף הוא יום הדין וצריך לכפיית הלב ולשחיית הקומה אבל של יובל שהוא לסימן חירות ושלוח עבדים בשל יעלים אבל בשל תעניות מודה ר' יהודה בכפופים ויש חולקין בזו ואין נראה לי ולענין פסק למצוה הלכה כר' יהודה להיות של ר"ה בכפופים ושל יובל בפשוטים ובתלמוד המערב הוזכר טעם שפירשנו תקנו כפוף לכפוף ופשוט לפשוט ר"ל כפוף בזמן שהלבבות כפופים ופשוט לזמן שהלבבות מרווחים ועוד אמרו שם תקנו מצוי למצוי ושאינו מצוי לשאינו מצוי פירוש ר"ה מצוי שהוא בכל שנה וכן שופר של איל מצוי ומ"מ כלם כשרים בדיעבד חוץ משל פרה כמו שביארנו.5זהו ביאור המשנה ופסק שלה ומה שבא עליה בגמרא כך הוא:
