1שבתות וימים טובים ור"ח הן עצמן אסורין לפניהם ולאחריהם מותרין שכל שהוא מן התורה אינו צריך חזוק וכבר התבאר ענין זה במסכת תענית.2כלי מתכות מיטמאין מן התורה ואם נשברו טהרו וכן אם ניקבו בנקב המשוער להם לטהרה במקומו טהרו ואם חזר וסתם את הנקב חזרו לטומאתן ישנה אבל כלי זכוכית אין מיטמאין אלא מדברי סופרים לפיכך אם ניקבו בנקב המטהר אע"פ שחזר וסתמו ונעשה כלי שלם לא חזרו לטומאתן ישנה אפילו סתם את הנקב באבר שהטיל לתוכו לא חזר לטומאתו הישנה שלא נדונהו ככלי מתכות מפני סתימת האבר אלא ככלי זכוכית שהוא עקר הכלי וי"מ שמועה זו בכלי זכוכית טהור שניקב וסתמו באבר ונגעה בהם טומאה שלדעת ר' מאיר הולכין אחר האבר שהוא המעמיד וטמא מן התורה ולדעת חכמים שהלכה כדבריהם הולכין אחר עקר הכלי ואינו טמא טומאת כלי מתכות שהוא מן התורה אלא טומאת כלי זכוכית:3שלחו שלוחים על אדר מפני הפורים ואח"כ נמלכו ועברו את השנה יראה שצריכים להודיע יום קדושו של אדר השני ולא דיים בהודעה שנתעברה השנה לבד אלא צריכים להודיע יום הקדוש למנות ממנו לפורים שאפילו קראו באדר הראשון חייבים לחזור בשני שמצות הנוהגות בשני אין נוהגות בראשון ר"ל לא יצא בהם אם עשאום בראשון ואחר שכן צריכין הם להודיע יום שקדשו בו חדש אדר שני שהרי הרשות ביד בית דין להוסיף בו חדש מלא או חדש חסר שלא אמרו אדר הסמוך לניסן לעולם חסר אלא בזמן הזה שאין מקדשין על פי הראיה ומה שאמרו בסוגיא זו אי אמרת בשלמא זימנין מלא וזימנין חסר היינו דמחללין אלא אי אמרת לעולם חסר אמאי מחללין ואיתותב לא איתותב אלא לזמן שהיו מקדשין על פי הראיה אבל בזמן הזה אדר הסמוך לניסן לעולם חסר. ולענין ביאור מיהא היה לו להקשות אם אדר הסמוך לניסן לעולם חסר למה אמרו שיהיו שלוחים יוצאים על ניסן והרי כבר יצאו באדר ולעולם חסר אפשר שאף זו בכלל אותה הקושיא היא או שמא ניסן אין לעשותו טפל לשאר ראיות ולסמוך קדושו על שאר ראיות שהרי אף עקר קדוש בדידיה כתיב כדכתיב החדש זה לכם:
