1חגיגת יום טוב אם לא הביאה ביום ראשון הרי הוא מביאה מתורת תשלומין כל שבעה ואין צריך לומר בפסח אלא אף בעצרת אע"פ שיצא מיום טוב לחול ובחג מביאה אף בשמיני עצרת שלא נאמר שהוא יום טוב בפני עצמו אלא לענין פז"ר קש"ב וכבר ביארנו כל זה במסכת חגיגה ט' א' וענין פירושו.2פייס בפני עצמו כלומר שמתחילין כל המשמרות לפייס בקרבן שבו איזה מהם יזכה בו ואין הדבר הולך לחשבון שאר הימים והענין שכל עשרים וארבעה משמרות עובדים כאחד ברגלים בקרבנות החג שאע"פ שבתמידים ונדרים ונדבות שבמועד אינן עובדות בשוה אלא משמרה הראוייה לאותו השבוע בקרבנות החג מיהא עובדות בשוה וכן כל כהן הבא לעבוד חולק בלחם הפנים ובשתי הלחם ובכל קרבנות הרגלים ומפייסים בהם וכל שזוכה לעבוד עובד ובחג הסוכות מפני שהיו שם רוב קרבנות לא היו מפייסים בכל הקרבנות אלא כל אחת מהן היתה מתעסקת בקרבן אחד והיו מהם שהיו מקריבים שני קרבנות והענין הוא שכבר ידעת שביום טוב הראשון של חג היו שם שלשה עשר פרים ושני אילים ושעיר אחד וארבעה עשר כבשים כלם עולה כליל למזבח חוץ מן השעיר וביום ראשון היו מפייסין לראשי המשמרות מי מקריב פר ושוב אין פייס לפרים אלא אותו שזכה בפר מקריב אחריה הסמוכה לה ונמצא שהקריבו שלשה עשר משמרות שלשה עשר פרים ומשמרת י"ד וט"ו כל אחת איל ומשמרת י"ו הקריבה שעיר נשארו שמנה משמרות וארבעה עשר כבשים הקריבו שש משמרות שנים שנים ושתי משמרות אחד אחד וכן בסדר זה כל הימים עד שבשביעי כלה הדבר לשבעה פרים ושני אילים ושעיר וארבעה עשר כבשים הכל עשרים וארבע קרבנות ונמצא כל משמר זוכה בשלו ומ"מ היו מדקדקים שכל מי שהקריב פר היום אינו מקריב למחר אלא מתחילים בעבודת הפרים ממקום שפסקה משם עבודת הפרים מאתמול ר"ל שאחר שהקריבו בראשון שלשה עשר משמרות הראשונות פרים למחר מתחלת משמרת ארבעה עשר פרים וכן כל הנשארות עד עשרים וארבעה ונמצאו שהקריבו י"ג משמרות י"ג פרים ונשאר פר אחד וחוזרת הראשונה ומקריבתו ונמצא בשני שאותה שזכתה בראשון בפר שונה בו היום ובשלישי מתחלת בפר משמרה שניה לאותה שזכתה תחלה ונמצאו אחד עשר פרים לאחד עשר משמרות והרי ששנו שנים עשר משמרות בפרים ברביעי היו שם עשרה פרים הקריבום עשרה משמרות שאחריהם ונמצאו עשרים ושתים משמרות ששנו בפרים בחמישי היו שם תשעה פרים ושנו בהם שתי משמרות האחרונות ושלשו בהם שבעה משמרות בששי היו בהם שמונה פרים הקריבום שמונה משמרות שלאחריהם ונמצאו חמשה עשר משמרות משלשות בפרים בשביעי שבעה פרים הקריבום שבעה משמרות ונמצאו עשרים ושתים משמרות משלשות בפרים בשמיני לא היה שם אלא פר אחד ולפי הסדר האמור היה ראוי להקריבו משמרת כ"ג ולא היו עושין כן אלא פייס בפני עצמו היה ר"ל שחוזר לדין שאר הרגלים ומפייסין כלם בו וזהו ביאור פייס בפני עצמו.3זמן בפני עצמו פירושו שאומר בו שהחיינו.4ורגל בפני עצמו הוא שימנה לשבעה במנין שלשים של אבל ומה שיש לפקפק בה האיך אינו מפסיק אבילות שלשים מכל וכל אחר שרגל ראשון הפסיק את של שבעה כבר ביארנוה באחרון של מועד קטן כ"ד ב'.5קרבן בפני עצמו שאלו לחשבון שאר הימים היה לו להקריב ששה פרים ואינו מקריב אלא פר אחד.6שיר בפני עצמו שבכל ימי חול המועד שהוא התחלת זמן השמחה היו אומרים מזמור הבו לי"י בני אלים ובשני מזמור ולרשע אמר אלהים ובשלישי מי יקום לי עם מריעים וברביעי בינו בוערים בעם ובחמישי הסירותי מסבל שכמו בששי ימוטו כל מוסדי ארץ ואם חל שבת באחד מהם היה שיר של אותו היום נדחה למחרתו ואומרים שיר של שבת ונמצא שיר של אחרון נדחה לגמרי והוא שאמרו ימוטו ידחה וכל אלו הם מזמורים מענין החג אם מענין השמחה אם מענין אזהרה על מתנות עניים מפני שאותו זמן הוא חג האסיף ובשמיני לא היו אומרין שירה על ענין החג אלא שיר בפני עצמו ולא נתברר בתלמוד שלנו איזה אלא שבמסכת סופרים פירשו בו למנצח על השמינית.7ברכה בפני עצמה שאומר את יום השמיני חג העצרת הזה ואינו אומר את יום חג הסוכות הזה ויש אומרין שזהו רגל בפני עצמו ומפרשים ברכה בפני עצמה ברכת המלך שהיו מברכין אותו בכל יום טוב וכבר ביארנו ענינים אלו כלם ברביעי של סוכה מ"ז א'.8שעירי הרגלים כלם היו באים לכפר על טומאת מקדש וקדשיו שנעלמו בעליו ממנו ר"ל נכנס למקדש בטומאה או אוכל בשר קדש בטומאה ודבר זה יתבאר במסכת שבועות בע"ה:
