1אחד אומר גבוה שתי מרדעות ואחד אומר שלש עדותן קיימת שכדאי הוא לטעות בכך אחד אומר שלש ואחד אומר חמש עדותן בטלה מתוך הכחשה שביניהם שאין לטעות בין שלש לחמש.2בא אחד והעיד כאחד מאלו חוזר ומצטרף עמו ואע"פ שבדיני ממונות אמרו במס' שבועות מ"ח א' בשתי כתי עדים המכחישות זא"ז לדעת רב הונא בהדי סהדי שקרי למה לי כלומר שאין אחת מהם נאמנת עדות ממון שאני אבל בזו מצטרפין וכל שכן לדעת רב חסדא שאמר שם זו באה בפני עצמה ומעידה וזו באה בפני עצמה ומעידה כמו שיתבאר שם.3באו עדים ואמרו ראינו בבואה של לבנה בתוך המים או שאמרו ראינו את הלבנה בעבים או שאמרו ראינו בבואה של לבנה בעששית אין מעידין אפילו אמרו ראינו חצי הראוי להראות ממנה במים וחזרנו וראינו חצי האחר ברקיע וחצי הנראה במים נתכסה מעינינו בראיית הרקיע וכן בעששית או ראינו חציה ברקיע והחצי האחר היה מכוסה בעבים בכל אלו אין מעידין.4ראינו מאלינו בלא כונת ראיה וחזרנו לראותה בכונת הלב ולא ראינוה אין מעידין שמא מה שראו תחלה איזה התקשרות היה בעבים ונראה להם כלבנה. המשנה החמישית ראש אב בית דין וכו' כונת המשנה לבאר תכונת הקדוש האיך היתה נעשית ואמר שראש אב בית דין אחר שנעשית החקירה ונמצאו העדים מכוונים אומר מקודש והביאוה בגמ' ממה שנאמר וידבר משה את מועדי י"י ומשה ראש בית דין היה וכל העם עונין אחריו מקודש מקודש והביאוה בגמ' ממה שנאמר אשר תקראו אותם והוא חסר ר"ל אשר תקראו אתם וזה שאומרים מקודש מקודש שני פעמים ממה שנאמר מקראי קדש בין שנראה בזמנו ר"ל ביום שלשים בין שנראה שלא בזמנו שהחדש מתעבר ויום שלשים ואחד מתקדש מקדשין אותו ר"ל שאף כשהחדש שעבר מלא ומאליו יום שלשים ואחד מתקדש אעפ"כ צריך שיהא ראש בית דין אומר מקודש והעם עונין אחריו מקודש מקודש ר' אלעזר בר' צדוק אומר אם לא נראה בזמנו אין צריך שיקדשוהו בית דין שכבר קדשוהו שמים ר"ל שמאליו הוא מתקדש ואין צריך קדוש בית דין והלכה כדבריו.5זהו ביאור המשנה ולא נתחדש עליה בגמרא דבר.6המשנה הששית דמות צורת לבנה היתה לו לרבן גמליאל בעליתו על הטבלא שבה היה מראה את ההדיוטות ר"ל אותם שלא היו בקיאים בשמות המונחים על תכונת הראיה כגון רוחב צפוני או רוחב דרומי ולפני החמה ולאחר החמה וכיוצא באלו והוא מראה להם ואומר כזה ראיתם או כזה ראיתם וכו'.7זהו ביאור המשנה והיוצא ממנה לענין פסק לפי מה שבא עליה בגמרא כך הוא:
