1אע"פ שבזמן חכמי המשנה היו מקדשין על פי הראיה אם הוצרכו לעבר את אלול כדי שלא יארע יום הכפורים בסמוך לשבת מלפניה או מלאחריה מעברין אותו מפני המתים שלא ישתהו יותר מדאי שהרי שבת ויום הכפורים אי אפשר בעממין ואם היה חל יום הכפורים ביום ששי אף אנו מעברים אותו מטעם ירקות שלא יהיו ראויות בשבת מצד כמישותם ומ"מ אם חל יום הכפורים ביום ראשון אין כאן טעם לירקות שהרי אינו צריך להם עד הלילה ויכול הוא להביא מן החוץ ומ"מ מפני המתים אנו צריכין לעבר בין חל מלפניה ביום ששי בין חל מלאחריה ביום ראשון ולא הוזכרה כאן דחייה מתורת יום ערבה שלא יבא בשבת שבימי התנאים לא היו מדקדקים ביום ערבה כלל וכמו שאמרו במשנה שבת קל"ז א' קטן נימול פעמים לח' וכו' שאם נולד בערב שבת בין השמשות ואירע ר"ה ביום ראשון נמול לעשרה אלמא לא היו מדקדקים שלא לקבוע תשרי ביום א' אע"פ שבא יום ערבה בשבת ומ"מ למדת משמועה זו שכמו שמעברין את השנה לצורך מפני האביב ומפני התקופה ושאר הסבות הנזכרות במקומם כך מעברין את החדש לצורך אע"פ שהיה ראוי מצד הראיה לקדשו בזמנו.2מאחר שמעברין את החדש לצורך אם באו עדים ביום שלשים ואמרו שראו את הלבנה ואנו צריכים לעבר מאיימין עליהם ומשתדלים לבטל עדותם כדי שיהא מעובר מאליו ואם העידו מ"מ אף אנו מעברין אותו הואיל וצריכים אנו לכך וכן אם היו צריכים לקדשו בשלשים כגון שאם נמתין עד למחר יהא יום הכפורים סמוך לשבת וכיוצא בה משאר הסבות ובאו עדים ולא נמצאת עדותם ברורה מאיימין עליהם להשתדל לקיים עדותם ואע"פ שאמרו שאין מאיימין על החדש שלא נראה כדי לקדשו בזמנו שאין כח בידינו לקדש יום שלשים בלא עדות ברורה אבל יש כח בידינו לשהות קדושו עד למחר אע"פ שנראה בזמנו לא נאמר כן אלא בניסן ותשרי שבאלו מתוך שהם ראש ועקר הקדוש צריך שלא להכשל לקדשו שלא בראיה אבל בשאר חדשים שהוצרכו לעברם מצד מה שאין פוחתין מארבעה חדשים מעוברים בשנה או לקדשו בזמנו מצד שאין מוסיפין על שמנה מאיימין על איזה שנרצה ויש פוסקין בהפך שניסן ותשרי הואיל ותקון גדול יוצא מהן למועדות מאיימין על איזה שנרצה ואע"פ שניסן מיהא אע"פ שאנו צריכים לעבורו שלא תמשך תקופת טבת עד חמשה עשר בניסן אבל קדושו אין לנו צורך מ"מ הואיל והוא עקר הקדוש אם רואים לפי מהלכות הלבנה שיצטרכו לקדשו מאיימין לקדשו שיתישרו בו כל קדושי השנה ומ"מ דוחק הוא ושטה ראשונה נראית לפי הסוגיא אם מצד מה שכתבנו שבניסן אין צריך לקדוש אם מצד שהסוגיא מתפרשת יפה לשטה ראשונה.3יש מי שפוסק בכלם שאין מאיימין על החדש שנראה בזמנו לעברו משום דמחזי כשקרא שהרי מן הסתם הרבה ראו כן אבל מאיימין על עדים שבאו לומר שראו ולא נתבררה עדותם כדי לקיים עדותם ולקדשו שאין כאן שקרות ניכר שאפשר שהם ראו ולא זר וכן אם באו עדים להזים את העדים שראו את הלבנה מאיימין את המזימים כדי לקדשו גדולי המחברים כתבו דברים שמתוכם נראה שהם פירשו בשמועה זו במה שאמרו מאיימין על שלא נראה בזמנו לעברו שאם לא באו עדים ביום שלשים ועברו בית דין את החדש ואח"כ באו עדים רחוקים והעידו שראוהו בזמנו אפילו באו בסוף החדש מאיימין עליהם כדי לבטל עדותם כדי להשאירו מעובר ואם העידו מ"מ מקדשין אותו וחוזרין ומונין מיום שלשים אלא שאם הוצרכו לעברו מעברין ואף בזו כתבו שיש חולקים לומר שאין מעברין אותו כלל ואני תמה שהרי בפירוש אמרו שאפילו באו עדים ביום שלשים אם לא הספיקו לומר מקודש עד שחשיכה בליל שלשים ואחד אין מקדשין אותו ונתעבר החדש שאין הראיה קובעת אלא בית דין שאומרין מקודש הם שקבעוהו כמו שיתבאר ואף הם כתבוה כן:
