1
"וַיֹּאמֶר ה' אֶל שָׁאוּל וְאֶל בֵּית הַדָּמִים" שמואל ב' כ"א,א' "אֶל שָׁאוּל" שֶׁלֹּא נִסְפַּד כַּהֲלָכָה "וְאֶל בֵּית הַדָּמִים עַל אֲשֶׁר הֵמִית הַגִּבְעוֹנִים" וְכוּ' אָמַר דָּוִד, שָׁאוּל נְפַקוּ לְהוּ תְּרֵיסַר יַרְחֵי שַׁתָּא וְלָא דַּרְכֵּיהּ לְאַסְפְּדֵיהּ, נְתִינִים נִיקְרִינְהוּ וּנְפַיְּיסִינְהוּ. לְהָבִין אִם כֵּן לָמָּה עָנַשׁ הַשי"ת עַל הַחֵטְא מַה שֶּׁלֹּא נִסְפַּד שָׁאוּל הֲלֹא הַשי"ת יָדַע שֶׁכְּבָר נָפְקוּ תְּרֵיסַר יַרְחֵי שַׁתָּא וְלֹא יוּכְלוּ לְתַקֵּן, מִזֶּה הוּא לִימּוּד שֶׁאִם חָלִילָה יַעַבְרוּ מְאוֹרָעוֹת עַל הָאָדָם אוֹ עַל כְּלַל יִשְׂרָאֵל וְלֹא חָשׁוּד קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא דְּעָבֵיד דִּינָא בְּלָא דִּינָא, וְאַף שֶׁהָאָדָם יוֹדֵעַ בְּדַעְתּוֹ שֶׁכְּבָר לֹא יָכוֹל לְתַקֵּן חֶטְאוֹ וְאַף שֶׁהַשי"ת יוֹדֵעַ זֹאת, מִכָּל מָקוֹם צָרִיךְ הָאָדָם מִצִּדּוֹ לְפַשְׁפֵּשׁ בְּמַעֲשָׂיו וְלוֹמַר מָה אֶעֱשֶׂה הֲלֹא עוֹד אֵין בְּיָדִי לְתַקֵּן וְהַמְּנִיעָה הוּא בְּהֶכְרֵחַ, וּבָזֶה יְכֻפַּר עֲוֹנוֹ וְלֹא יִסְמֹךְ עַל מַה שֶּׁהַשי"ת יוֹדֵעַ זֶה הַמְּנִיעָה, רַק הוּא מִצִּדּוֹ צָרִיךְ לְהִצְטַדֵּק בְּאָמְרוֹ כֵן.