מי השלוח, חלק ב, ליקוטי הש"ס, מסכת סנהדרין צ״ט א

1 וְאָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא א"ר יוֹחָנָן כָּל הַנְּבִיאִים לֹא נִתְנַבְּאוּ אֶלָּא לְבַעֲלֵי תְּשׁוּבָה אֲבָל צַדִּיקִים גְּמוּרִים עַיִן לֹא רָאָתָה אֱלֹהִים זוּלָתְךָ וּפְלִיגָא דְּר' אַבְהוּ דַּא"ר אַבְהוּ מָקוֹם שֶׁבַּעֲלֵי תְּשׁוּבָה עוֹמְדִין שָׁם צַדִּיקִים אֵינָן עוֹמְדִין שָׁם שֶׁנֶּאֱמַר ישעיה נ"ז,י"ט שָׁלוֹם שָׁלוֹם לָרָחוֹק וְלַקָּרוֹב, בְּרֵישָׁא רָחוֹק וַהֲדַר קָרוֹב מַאי רָחוֹק רָחוֹק דְּמֵעִיקָּרָא, וּמַאי קָרוֹב קָרוֹב דְּמֵעִיקָּרָא וּדְהַשְׁתָּא וְר' יוֹחָנָן אָמַר לָרָחוֹק שֶׁהוּא רָחוֹק מֵעֲבֵירָה, קָרוֹב שֶׁהוּא קָרוֹב מֵעֲבֵירָה וְנִתְרַחֵק מִמֶּנָּה. נִתְבָּאֵר בְּלִקּוּטֵי הַשַּׁ"ס ברכות ל"ד: חלק זה שֶׁלֹּא פְּלִיגֵי וְאֵלּוּ וָאֵלּוּ דִּבְרֵי אֱלֹהִים חַיִּים, שֶׁפְּלוּגְתָּתָם נִרְמַז בַּמִּשְׁנָה זבחים פ"ט. דַּם הַחַטָּאת קוֹדֵם לְדַם הָעוֹלָה מִפְּנֵי שֶׁהוּא מְרַצֶּה, אֵבְרֵי עוֹלָה קוֹדְמִין לְאֵמוּרֵי חַטָּאת מִפְּנֵי שֶׁהוּא כָּלִיל, שֶׁחַטָּאת נִקְרָא הַבַּעַל תְּשׁוּבָה וְדָם נִקְרָא הַצְּעָקָה מֵעֹמֶק הַלֵּב, וְצַעֲקַת הַבַּעַל תְּשׁוּבָה הִיא גְּדוֹלָה מֵחֲמַת שֶׁצּוֹעֵק מִזֶּה שֶׁנִּדְמֶה לוֹ שֶׁחָלִילָה אֵין לוֹ תִּיקּוּן בְּלִי יְשׁוּעַת הַשי"ת וְלָכֵן צַעֲקָתוֹ עוֹלָה לְמַעְלָה בְּמָקוֹם שֶׁאֵין צַדִּיקִין עוֹמְדִין שָׁם, אֲבָל אֵבְרֵי עוֹלָה הַיְינוּ פְּעוּלּוֹת הַמִּצְוֹת בָּזֶה צַדִּיקִים גְּמוּרִין קוֹדְמִין כִּי גּוּפָם מְזוּכָּךְ מְאֹד, וְדָבוּק בְּהַשי"ת וְלֹא נִפְרָד רֶגַע וּכְמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר שָׁם.