1
וַיֵּאָנְחוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מִן הָעֲבוֹדָה וַיִּזְעָקוּ וַתַּעַל שַׁוְעָתָם אֶל הָאֱלֹהִים מִן הָעֲבֹדָה. בְּכָאן מַתְחֶלֶת הַיְשׁוּעָה, כֵּיוָן שֶׁהָיוּ זוֹעֲקִים מִיָּד "וַתַּעַל שַׁוְעָתָם" שֶׁהִתְחִילָה הַיְשׁוּעָה, כִּי עַד כָּאן לֹא הָיָה בָּהֶם שׁוּם הִתְעוֹרְרוּת לִזְעוֹק וּלְהִתְפַּלֵּל. וּמִכֵּיוָן שֶׁרָצָה הַשי"ת לְהוֹשִׁיעָם הִתְעוֹרֵר בָּהֶם זְעָקָה וְזֶה הוּא הַתְחָלַת הַיְשׁוּעָה כְּשֶׁאָדָם מִתְעוֹרֵר לִזְעוֹק לַה'. וּכְמוֹ שֶׁאָמַר דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם תהלים ס"ו,כ' "בָּרוּךְ אֱלֹהִים אֲשֶׁר לֹא הֵסִיר תְּפִלָּתִי וְחַסְדּוֹ מֵאִתִּי", הַיְינוּ כֵּיוָן שֶׁנִּמְצָא בּוֹ תְּפִלָּה מֵאִיר הַשי"ת חַסְדּוֹ, שֶׁמִּקֹּדֶם שֶׁרוֹצֶה הַשי"ת לְהוֹשִׁיעַ אֵין הָאָדָם רוֹאֶה אֶת הַחֶסְרוֹן שֶׁלּוֹ, וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל מַה הוּא חָסֵר לוֹ, אֲבָל כְּשֶׁהַשי"ת רוֹצֶה לְהוֹשִׁיעַ מַרְאֶה לוֹ שֹׁרֶשׁ חֶסְרוֹנוֹ, וּמִמֵּילָא יִרְאֶה כִּי כָל הִסְתַּעֲפוּת חֶסְרוֹנוֹתָיו הֵם רַק מִשֹּׁרֶשׁ הַזֶּה, וְשׁוֹלֵחַ לוֹ כֹּחַ תְּפִלָּה וּצְעָקָה לְהַשי"ת וּמַתְחִיל לְהַרְעִישׁ עַל זֶה לְהַשי"ת, וְאָז הַשי"ת מֵאִיר לוֹ חַסְדּוֹ.